רוז?

״פצועי קווידיץ׳״ אמרה כאשר נכנסה עם סקורפיוס למרפאה.

כאשר בני דודה הבחינו בה ישר רצו אליה וחטפו אותה מסקורפיוס.

״רוז איך את נראית?״ צעק ג׳יימס ראשון והרים אותה בידיו.

״אתה צריך לראות את הבחור השני״ היא אמרה לו צוחקת, האיבוד דם התחיל להשפיע עליה וראשה התחיל להסתחרר.

״יופי רוז תתבדחי בזמן שאת מדממת לך למוות״ אמר אלבוס, שניהם דאגו לה הרבה יותר מדי.

מאדם יודין נכנסה ולקחה את רוז למיטה מוקפת וילונות כדי לרפא אותה ללא הפרעה.

מאדם לא שאלה שאלות, ורוז לא שיקרה בתשובותיה.

כשיצאה רוז מהמיטה כדי לומר לסקורפיוס תודה ולילה טוב שמעה אותו ואת בני דודיה מתווכחים.

״מאלפוי! מה נראה לך שאתה עושה כאן?״ צעק ג׳יימס על סקורפיוס בליווי תנועות ארגסיביות ומאיימות.

״מה לעזאזל קרה לרוז? זה באשמתך? כי אם כן אני נשב..״ הוא המשיך עד אשר נקטע.

״כאילו הוא היה מסוגל ג׳יימס״ אמר אלבוס בטון מריר.

״אתה יודע מה אלבוס אתה אכן צודק.. ואתה מאלפוי תתרחק אתה עכשיו מרוז, שמעת?!״ הוא צעק בפראות והתקדם לכיוון סקורפיוס.

״תרגעו. הלכתי״ אמר סקורפיוס ברוגע ויצא מן המרפאה.

רוז שכעת עמדה מול בני דודה תהתה לעצמה מה פשר השנאה היוקדת הזאת שיש להם לסקורפיוס,

אך אינה שאלה אותם על זאת מכיוון שהוקפה בשחקני הקווידיץ׳ הדואגים שגם כן היו במרפאה.

אלבוס, ג׳יימס וחבריהם מארק וזאק.

אלבוס וג׳יימס התשייבו על המיטה של זאק וניסו להבין מאיפה נפצעה רוז כל כך.

״רוז״ התחיל לומר אלבוס בטון הרך ולא אופייני לו. ״איך נפצעת?״

״נפלתי״ ענתה לו בקצרה ״ושורשי העצים שעליהם התגלגלתי לא עזרו למצב״.

ג׳יימס ואלבוס גיחכו למשמע הדברים עד שהופרעו על ידי מאדם יודין שדרשה מכל מי שאינו מטופל ללכת.

״את בטוחה שאת לא רוצה להישאר רוז יקירתי?״ היא שאלה.

״לא תודה מאדם, זה באמת בסדר. אני מרגישה מצוין״ ענתה לה רוז והתכוננה ללכת לכיוון חדר המועדון שלה.

רוז נבחרה לבית גריפינדור, כמו כל הוריה ומשפחה וחבריה,

אך בעקבות מה שקרה לה החלה היא לתהות אם היא הייתה עכשיו מתמיינת האם היא הייתה נבחרת דווקא לגיפינדור ולא לבית היותר מתאים לה כעת, סלית׳רין.

בזמן שיצאה מן החדר שמעה רוז קול מאחוריה.

״חכי רוז, אני אלווה אותך לחדר מועדון. אני לא נפצעתי״ הקול היה שייך לזאק גליפניס,

חבר של בני דודה המשחק גם הוא בנבחרת הקווידיץ׳.

הוא היה, עד כמה שידוע לה, השומר של הנבחרת, והוא היה בשנתו השביעית עכשיו.

״אוקיי״ ענתה לו רוז בחוסר חשק חצי מופגן.

״אז רוז איך הולך?״ שאל אותה במבוכה.

״מדהים״ ענתה לו בחיוך ציני.

״תקשיבי.. אני תהיתי אם אולי תרצי, את יודעת, לצאת איתי לפגישה בהוגסמיד, ואממ גם אולי לנשף אולי?״

שאל אותה זאק בדרך שלא הייתה דבר מלבד מבישה ומחייבת.

״זאק..״ התחילה לומר רוז.

״אני מבין רוז, זה בסדר גם אם את לא רוצה״ אמר במעין חיוך עצוב.

״בעצם רציתי לומר שאני אשמח לצאת איתך, אבל אני לא מתכוונת ללכת בכלל לנשף״ אמרה ברחמים.

״את לא מתכוונת לבוא?״

״לא״

״למה רוז?״ שאל אותה בבלבול.

״אני לא אוהבת נשפים זאק. ובכלל הנושא השנה יותר דביק ומעיק מכל שנה אז אינני מתכוונת ללכת בכלל״ היא הסבירה.

״אבל רוז, את לא מהמארגנים?״

״כן, אני כן״

״אז את חייבת לבוא, ואת תבואי איתי. אם תרצי כמובן״

״זאק אמרתי לך אני אשמח לצאת איתך להוגסמיד או לאינשהו, אבל אני ונשפים, זה לא הולך ביחד״

״את תבואי, רק תדאגי להשיג שמלה״ אמר זאק בביטחון בזמן שפתח לה את הדלת לחדר המועדון,

ליד דלת הכניסה היה פוסטר גדול המכריז על הנשף, מעוטר בגווני ורוד ומקושט במיליוני לבבות.

הנשף השנתי של הוגוורטס הגיע !

ביום חמישי ה 14.2 יכול הנשף השנתי של בית הספר הוגורטס לכישוף ולקוסמות באולם הגדול.

על התלמידים להגיע בלבוש רשמי ההולם את נושא הנשף להלן -

יום האהבה

בתוכנית הערב ריקודים ואוכל

כמו כן יש איסור על הכנסת אלכוהול לשטח בית הספר ובפרט למתחם האולם

מקווים לראותכם

 הנהלת הבית ספר והתלמידים המארגנים

הכריז הפוסטר.

״במיוחד בשבילך״ אמר זאק כאשר ראה את רוז מסתכלת על הפוסטר.

״להתראות״ אמר ונשק לה על הלחי.

״ביי״ אמרה רוז בקול חנוק.

כאשר נכנסה רוז לחדר קיבלה היא מטח של מילים מחברתה לחדר אליס.

״יופי סוף סוף הגעת. תקשיבי מחר בשמונה יש עוד פגישה בחדר הנחיצות כדי לארגן סופית את הנשף, הנשף, אוי הוא בעוד כמה ימים רוז את מבינה? מה נעשה.

כלום לא מוכן, מחר את חייבת להגיע ולא אכפת לי כמה את מתעבת אהבה את תהפכי את הנשף הזה לדבר הכי קיטשי שתראי מעולם!

אבל מה עדיף, גווני ורוד או ורוד ולבן אוי למה ביקשתי את העיצוב רוז בואי תעזרי לי רו..״

״אליס אולי תשתקי לשנייה?״ ענתה לה רוז בקול הכי קריר ומשתק שיכלה למצוא, וזה אכן עבד כי אליס השתתקה באותו זמן.

״אני אבוא מחר בשמונה״ הוסיפה רוז והלכה לכיוון מיטתה כדי להחליף לפיג׳מה. ושנייה לפני שנכנסה למיטה ענתה לאליס הלחוצה.

״ורוד ולבן״

הפרק הקודם		הפרק הבא