משחקי הרעב ה76

מאדג':

"הפתעה!" הוא אמר במרירות.

"יש!" אמרתי בציניות מובהקת. "מה- לעזאזעל- אתה- עושה- כאן?" הדגשתי כל מילה במכה.

"מאדג', תרגעי!" הוא פקד עליי.

"אל תגיד לי מה לעשות!" צרחתי עליו בעצבנות. "אמרתי לך, נכון? אמרתי לך לא לדבר עליי, לא לחשוב עליי, ולא לנסות לדבר איתי!"

"הייתי חייב!" הוא אמר. "את חושבת שהייתי נותן לחברה שלי ללכת למשחקי הרעב האחרוניים בלי לבוא ולאחל לה בהצלחה?"

"אני לא חברה שלך," נשמתי עמוק. "קלטת?"

הוא נשם עמוק לפני שאמר: "עוד לא, בנתיים".

"אמרתי לך לעזוב אותי, נכון? למה באת אחריי?"

"טוב, אני יעזוב," לואי משך בכתפיו. "חבל, רציתי להגיד לך משהו חשוב," הוא אמר והסתובב.

"נו, מה?" רטנתי.

"לא רוצה- לא צריך!" הוא אמר בעצב מובהק.

"אני כן רוצה. בסדר?"

"אז תתנצלי", הוא אמר ישר.

"תשכח מזה," דחפתי אותו בדרך יציאה מהחדר, בלי להסתכל למאחוריי.

יצאתי מהחדר שלי, אבל לא היה לי לאן ללכת. הלכתי למעלית וירדתי לקומה הכי למטה. מעלית הייתה מתמודדת והמדריכה שלה.

"גוהאנה?" פלטתי בלי לשים לב, ןאז שמתי יד על פי.

"כן, זה אני," אמרה הצעירה עם השיער הקצר. "מה רצית?" היא שאלה אותי בקול עוקצני.

"כל- כלום," אמרתי, והתכווצתי במקומי.

"יופי," היא אמרה ופרעה את שערה הקצר, " אין לי כח לעוד שיחות עידוד עם אנשים שהולכים למות," היא אמרה ויצאה מהמעלית.

"היה נעים לפגוש גם אותך," לחשתי אחרי שהיא כבר הלכה מספיק כדי לא לשמוע. המתמודדת שלה עדיין הייתה במעלית, והיא ציחקקה.

שלחתי אליה מבט שבע רצון. "אז... איך קוראים לך?" היא שאלה אותי.

"מאדג," עניתי בקול מתריס. לא רציתי להכיר אנשים מתמודדים, כי אז יהיה לי יותר קשה להרוג אותם. ואני יצטרך להרוג אותם כדי להציל את אמא שלי או רורי.

"אני רוזי," היא אמרה בקול מתקתק.

פשוט מרתק, חשבתי. מי שאל אותה בכלל?

"מי המדריך שלך?" היא המשיכה לדבר איתי.

אמרתי בקול הכי פחות מעוניין לשיחה שלי: "פיטה".

"טוב, אני מניחה שהוא יותר טוב מגוהאנה," היא קישקשה בקולה הגבוה. "היא ממש שמחה שאני עומדת למות, את יודעת".

"מממ..." הימהמתי תשובה לא ברורה. המעלית הגיעה לקומה הנמוכה ביותר.

"היה נחמד מאד לדבר איתך," היא אמרה לי. "נעשה את זה שוב".

"בטח," לחשתי בארסיות ויצאתי לחצר הגדולה.

ורדים. כל החצר הייתה מלאת ערוגות ורדים.

כזה אירוניה שבגינה הזאת המטופחת כל כך שסבא שלי גידל, דווקא ממנה שולחים אותי למות.

קטפתי ורד לבן, מהסוג שהוא הכי אהב.

כל הורדים היו משופרים גנטית, אז לא פחדתי שאם אתלוש אותו ואשים אותו בצמה שלי הוא יבול בכמה ימם הקרובים.

המחשבות שלי נדדו אל לואי.

הוא היה מהקפיטול. נפגשו כמה פעמים, והוא אהב להתייחס אליי כאילו אני החברה שלו. ואני לא. אפילו לא קרוב לזה.

הוא סתם סתום.

אמרתי לו שיוציא אותי מהראש שלו. שלא יחשוב עליי אפילו, ושלא ינסה לדבר איתי שוב.

אולי הייתי צריכה לאיים שאעשה לו דברים מזוויעים כדי שיעזוב אותי. אולי זה היה עובד.

חשבתי על ההבעה שלו מתי שהסתכל עלי ואמר שדיש לו משהו חשוב לומר לי. טוב, אולי לא הצנהגתי אליו יפה, אז מה?

אבל ההבעה שלו- אולי זה היה משהו חשוב? משהו שיעזור לי להציל את רורי? ואמא שלי?

רק בשביל הסיכוי הזה שווה לנסות.

נכנסתי למעלית, בכוונה לפגוש את לואי בחדר שלי ולהתנצל. אולי זה יהיה שווה את זה.

פיטה:

אני עדיין לא מאמין שהוא אמר את זה. עדיין לא.

*פלאשבק*

"אז... מה רצית ממנו?" שאלתי את הייטמיץ. היינו בגג, מקום ללא מצלמות או מקרופונים.

הווא רכן עלינו ואמר ברול של ממתיק סוד: "יש לי משהו לומר לכם".

קטניס הינהנה, "מה?"

"אנחנו- מתכננים משהו. בקשר לזירה".

"מי זה אנחנו?" שאלתי, והייטמיץ קפץ שפתיים.

"אני, וגוהאנה, ועכשיו גם אתם".

היה שתיקה בחדר, והייטמיץ המשיך לדבר בקול מות: "אנחנו חושבים שלא מגיע לאף אחד מהם לחיות. אנחנו מתכננים להרוג את כולם. מגיע להם".

"מ- מה?" לא הצלחתי לעכל. "שסתם ילחמו אחד בשני בלי שיהיה מנצח? כולם ימותו?"

"כן, זה התוכנית", אמר הייטמיץ בקול נטול רחמים.

*סוף פלאשבק*

אבל לדעתי לא מגיע להם. גם להם מגיע תקווה.

גם להם מגיע מנצח, אפשרות- לכל היותר!

קטניס מסכימה איתי בקשר לזה. שאלתי אותה אחריי השיחה עם הייטמיץ.

אבל היא גם אמרה שהיא לא מתכננת לעשות משהו נגדו. "יש לי מספיק אויביים", היא אמרה. "אין לי כח לעוד מהומות".

אבל מה? איך?

ניסיתי להוריד את ההבה המזועזעת שלי. אני ימצא דרך לסכלאת התוכנית שלהם. הייטמיץ לא רע, וגם גוהאנה לא- הם רק רוצים צדק, אבל הצד הזה נוגד את הרחמים והאנושיות. אם אני יסכל את התוכנית שלהם אני יציל אותם.

היום בערב הראיונות.

נכנסתי למעלית, כדי לעלות לקומה של המועמדים שאני המדריך שלהם. אני צריך להכין אותם.

היום ראיונות, מחר אימונים אחרונים, מחרתיים זירה.

כולם כבר לחוצים שהכל יתחיל. ולהם אין דרך לנצח.

אני חייב למצוא איתם אסטרטגיה.

הפרק הקודם		הפרק הבא