אתה אוהב אותי? המדריך?

קמתי בבוקר. לא ראיתי את ג'יני במיטה אז החלטתי לשטוף פנים ולחפש אותה.

איך שאני פותחת את הדלת אני רואה את ג'יני ומארק מתנשקים. לא עושים שום דבר אחר. רק מתנשקים.

"ג'יני!!!!!!!! צאו לי עכשיו מהאמבטיה!!!!" צרחתי חזק כל כך שהערתי את כל המחנה והחרישה את אוזניהן של הבנות בחדר. בעיקר של ג'יני ומארק. 

"מה אתם חושבים שאתם עושים?! צאו כבר!" צרחתי שוב. 

ג'יני המבוהלת מיהרה לצאת וגררה איתה את מארק ההמום. 

באתי להתיישב על האסלה ואז נזכרתי "ג'יני!!!" קראתי לה

"מההה" היא אמרה לי מעבר לדלת 

"עשיתם את זה לפני שפתחתי את הדלת?!" 

"מה?! לא! איכס! אני נראית לך זונה?!" צעקה עליי. 

"מעולה" אמרתי והתיישבתי בנוח על האסלה. הבטחתי לעצמי שאני אנקה עם אקונומיקה כשנחזור. 

סיימנו להתלבש בבגדי ספורט נוחים ויצאנו מהחדר לכיוון חדר האוכל. 

ישבנו בשולחן הגולשים ושמתי לב שיש להם ארוחה מאוד מאוד מגוונת. 

תותים עם קצפת, פנקיקיים, חביתות, עוגות, גבינות, פירות וירקות וכו וכו... (הערת מחברת: שמתם לב שהתחלתי מהדברים הטעימים?!)

השתדלתי לא לקחת הרבה למרות שרציתי הכל כי ידעתי שדראקו מסתכל עליי ולא רציתי להיראות חזירה. לקחתי 2-3 פנקיקיים וכוס שוקו, ג'ס לקחה כמוני וג'יני התפרעה. בכל זאת היא שרפה קלוריות שם בשירותים. 

יצאנו אחרי הארוחה לאגם הגדול. דראקו התחיל לדבר. 

"בוקר טוב וברוכים הבאים למשימה הראשונה שלכם!" מחיאות כפים רמות נשמעו מכל הקבוצה, כולל אותי. הוא הסתכל עליי וחייך. 

"אז היום המשימה שלכם תהיה נגד הקבוצה השנייה, ומה שאתם צריכים לעשות במשימה הוא להעביר את הדגל ובסופו של דבר להניף אותו. אבל יש קאץ', עושים את זה באמצעות טריאתלון של שחייה, ריצה ורכיבה על אופניים. כל קבוצה תבחר נציג שייעשה חלק אחר מהטריאתלון. סך הכל 3 נציגים-" הוא הצביע על נקודות ההתחלה ועל נקודת הסיום.

"-מי מתנדב לתכנן אסטרטגייה?" אף אחד לא הרים יד אז אני הרמתי. 

"מעולה! קחו לכם 5 דקות להתארגן ואז הרמיוני תגיד לי מה התוכנית" 

ריכזתי את כולם

"מי רוכב פה על אופניים הכי טוב והכי מהר?" אמרתי וילדה בשם האנה הצביעה.

"מגניב. מייקל אתה רץ מהר?" פניתי לאחד הילדים הגבוהים. בריצה חובה רגליים ארוכות. 

"כן" היא ענה

"תקשיבו, אני גולשת ושוחה מהר. יש למישהו התנגדות אני אהיה בחלק האחרון של הטריאתלון?" שאלתי.

כולם הנידו את ראשם.

"אז שיהיה בהצלחה! אין דבר כזה להפסיד במשימה הראשונה!" קריאות עידוד נשמעו מכל הקבוצה. 

הלכתי לעבר דראקו שישב על אחד הספסלים.

"אז ככה. האנה מתחילה ברכיבה על אופניים ומעבירה את הדגל למייקל שרץ ומעביר לי עת הדגל, אני שוחה ומניפה אותו. סבבה?"

"למה רקדת אתמול עם בריאן? יכולת לרקוד איתי..." הוא הסתכל עליי במבט הזה שלו, האכפתי, האוהב, שהפעם האחרונה שראיתי אותו הייתה בחוף לפני שנה. הדבר הראשון שרציתי לעשות היה לחבק אותו ולהגיד כמה אני מצטערת ושאני אוהבת אותו ושאני שמה קצוץ על מה שהמחנה הזה חושב.

אבל זה לא יכול לקרות. אני חניכה והוא מדריך. יפטרו אותו ויעיפו אותי. 

"אתה בכלל מקשיב לי?! כי כבר לא באלי להיכנס לשיחה הזאת פעם ביום! תבין שזה לא יכול לקרות!"

הוא הסיט את מבטו ממני. הרגשתי חרא על זה שפגעתי בו...

"לעניינינו, המירוץ מתחיל עוד 10 דקות. כדאי שתבוא לצפות" ניסיתי לשנות נושא. הוא נשאר עם אותו מבט קפוא והלכתי. הוא נשאר שם ואחרי מספר שניות קם בחזרה. 

"הטריאתלון מתחיל עוד כמה דקות! שתהיה בהצלחה נבחרת הגולשים!" הוא אמר בחיוך וכולם היו מאושרים.

הבן אדם באמת יודע לשים מסכה ולהמשיך בהצגה.

התחלנו במסלול רכיבה על האופניים, לפני שהמתחרה מנבחרת המוזיקאים הצליח להבין מה קורה האנה כבר העבירה את הדגל למייקל, שרץ בשיא המהירות והביא לי את הדגל. שחיתי במהירות מדהימה, הרגשתי שכבר נגמר לי החמצן מהריאות. 

אחרי שחיה מרובה הגעתי לעמוד התורן והרכבתי את הדגל עליו, משכתי את החוט למעלה שהדגל יעלה. הוא עלה והפעמון צלצל.

קריאות עידוד של שמי נקראו מכל עבר, שני בנים מהנבחרת הרימו אותי על הכתפיים ולא היה אכפת להם שהם נרטבים. דראקו עמד בצד ומחא כפיים.

"אל תשכחו שזה גם בזכות מייקל והאנה" אמרתי, הם באמת השקיעו. גם להם מגיע! 

ארבעה בנים הרימו את שניהם על הכתפיים, מה שהיה מצחיק במקרה של מייקל. 

"חובה לארגן משהו בערב!" מארק קרא.

"בואו נעשה מסיבה!" ג'יני קראה בהתרגשות.

"אז היום בשעה 9 ניפגש בחצר, אני אהיה אחראית על המוזיקה, מי שרוצה יהיה אחראי על הקישוטים ולגבי אוכל זאת לא תהיה בעיה" ג'ס הודיעה.

כולנו הסכמנו והלכנו לחדרים שלנו. עייפים אך שמחים. 

* תודה על התגובות המדהימות לפאנפיק! רציתי להגיד שזה חרא רציני שהרמיוני מתנהגת ככה. אני במקומה הייתי טורפת אותו 😂😂😂😂😂. 

אל תדאגו, השיפ אף פעם לא משקר. 

הפרק הקודם		הפרק הבא