לוסי פורטס

מצטערת על ההפרשי זמן בין הפרקים... אין לי כלכך זמן לכתוב...

מהפרק הזה זה קופץ לשנה הרביעית שלהם.

מקווה שתהנו :)

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"לוסי!" 
לוסי התעוררה בבהלה מהחלום, שהתחיל נחמד וטעים, אבל המשיך בכך שהיא שמעה מישהי צורחת לעזרה. 
"לוסי, הכל בסדר?" שאלה שרלוט בקול מנומנם. 
"כן, כן, אני רק..." 
שרלוט נרדמה לפני ששמעה את תשובתה של לוסי.
לוסי קמה מהמיטה, התלבשה ויצאה מהחדר.
הרוח הקלילה של שעות הבוקר המוקדמות ליטפה את פניה בזמן שהלכה לכיוון האגם השחור. אחרי זמן מה היא חזרה לטירה והלכה לאולם הגדול. 
לוסי סקרה את האולם הגדול - שעוד היה כמעט ריק בשעה הזאת; רוב הילדים העדיפו להתעורר מאוחר ביום החופש האחרון שלהם.
היא ראתה בשולחן של הפאלפאף נער שקרא ספר ונראה בערך בגילה, אז היא החליטה להתיישב לידו. "שלום, אני לוסי פורטס, אני מרייבנקלו" אמרה כשהתיישבה.
הנער הרים את מבטו מהספר שקרא והביט בה בפליאה. "אני רון פריסטון." אמר וסגר את הספר. "את בשנה רביעית?" שאל בהיסוס.
לוסי הנהנה בחיוב. "ואתה?"
רון גם הוא הנהן. 
"מה אתה קורא?" שאלה בניסיון לפתח שיחה. 
"איזה ספר בלשות של מוגלגים, אני בן מוגלגים." 
"גם אני, בערך." אמרה בעצב. 
"מה זאת אומרת בערך?" שאל בבלבול. 
"אבא שלי קוסם, אבל רק הקיץ גיליתי את זה, אמא שלי לא יודעת."
"לוסי! היי, לוסי!" 
לוסי הסתובבה לעבר הקול וראתה את מולי מנופפת אליה מהשולחן של רייבנקלו. 
"אני חייבת ללכת, ניפגש מאוחר יותר." אמרה בעליזות והלכה לכיוון מולי.

הפרק הקודם		הפרק הבא