החופשה של הארי רון והרמיוני

בס"ד

הארי רכב על אופניו הביתה. מכיוון שתמיד מצא את עצמו רוכב עליהם או יורד מהם רק בקפיצות, הוא לא ידע היכן הוא אמור להניח אותם בסוף היום ולכן הוא השעין אותם על הקיר החיצוני של בית לוטוס ופסע פנימה אל הלובי. למזלו פיונה הייתה עסוקה בשיחה עם גרגורי שהיה לבוש בחלוק מגבת בלבד כך שהיא לא שמה לב להארי שהתגנב לחדר. באופן מוזר לא הייתה קפיצה אחת מאז שהוא פגש את דמבלדור ועד עכש

זאת הייתה קפיצה קטנה ולא מורגשת כי היא הביאה את הארי רק לדלת הדירה. הוא פתח את הדלת וראה את רון, הרמיוני ודראקו כבר בפנים.

"אני חייב לומר לכם משהו," הוא לחש בעודו אוחז בכוח במכתב של דמבלדור, "אבל תבטיחו לי שלא להרעיש יותר מדי."

השלושה הנהנו והארי לחש להם ארבע מילים: "הזקן הוא אלבוס דמבלדור!".

לשמחתו הוא ראה הבנה על פניהם. "זה טבע מוזר," לחש רון, "אני זוכר הכל פתאום! איך שכחתי?! הרמיוני! שכחתי כמה אני אוהב אותך!" הוא ניגש לחבק אותה.

"ושכחת גם מה סיכמנו עם הארי לפני שנסענו לחופשה," לחשה לו הרמיוני בתשובה.

"כן, אבל הוא לא לבד, דראקו כאן," רון לחש בחזרה.

"מה?! מה דראקו עכשיו?!" התחלחלה הרמיוני בלחש.

רון התחלחל גם הוא. "איכס, הרמיוני, בכלל לא חשבתי בכיוון הזה! חשבתי שאם נהיה ביחד הארי לא יהיה בודד, תהיה לו חברה!" הוא לחש.

"מה פתאום דראקו?!" הרמיוני המשיכה בשלה, "מה זה פה, hportal? מה אתה מציע רעיון מוזר כזה?".

"טוב תסתמו רגע," לחש הארי וכך עצר את הריב הדי משונה הזה (שמאוד שיעשע את דראקו משום מה), "פגשתי את דמבלדור והוא השאיר לי מכתב. עדיין לא קראתי אותו, אני רוצה לעשות את זה ביחד אתכם. אבל חשוב לשמור על השקט!".

הרמיוני, דראקו ורון הנהנו והארבעה קראו חרישית את המכתב, וזה תוכנו:

הארי, רון, הרמיוני ודראקו היקרים.

ברוכים הבאים ללוטוס - המקום בו לחלל ולזמן אין משמעות. היחידים שיש להם משמעות כאן הם הנשיאים. אין כאן הרבה מהם, אבל אי אפשר לדעת מי מבין האנשים במקום הזה הוא נשיא ומי לא. הם שבו כאן את כל מי שאתם רואים. כולל את ארבעתכם ואותי. הסיבה שאתם גרים בבית לוטוס עצמו היא כי עליכם קיימת שמירה מתמדת תחת עינה הפקוחה של הנשיאה פיונה. אתם סכנה ממשית למקום הזה ולנשיאים כולם. אתם יכולים להבריח מכאן את כל השבויים לעבר המקום ממנו באו - אנגליה בשבילכם, מעבר לפרגוד בשבילי.

הסיבה שהנשיאים שבו דווקא את ארבעתכם היא כי אתם היוותם מחסום בפניהם בדרך לשליטה כוללת על העולם שלכם. כל אחד מכם וסיבותיו הוא היווה מחסום, אבל זה בעיקר קשור למאפיין אחד המשותף לארבעתכם ולארבעתכם בלבד. כשאתם כאן, אתם לא מפריעים לנשיאים להגיע אל העולם שלכם. ואת זה צריך לשנות.

אתם חייבים לצאת מכאן ויפה שעה אחת קודם. ברגע שתמצאו את השער ותעברו בו בדיוק ברגע בו הוא פתוח תצאו מכלל סכנה, אבל חשוב ששום נשיא לא יבוא אתכם כי אז תמיטו חורבן והרס על העולם. אמנם פיונה הייתה אתכם במלון ההוא, אבל היא לא יצאה מגבולות המלון שהיה ריק תמיד - כי הוא היה מיועד לכם בלבד מלכתחילה.

הסיבה שאני כאן היא כנראה כדי למנוע הפיכה בעולם שמעבר. כי רק בעולם הבא המודעות לנשיאים עולה משמעותית. כשהם שבו אותי כאן הם השתדלו לטשטש אותי ככל שיכלו על מנת שלא אברח מכאן. ואכן אני כבול, הפכתי לזקן שוטה. אבל אתם יכולים לברוח מכאן, כל עוד תשמרו על סודיות מוחלטת. אם פיונה תגלה שאתם יודעים היא תחזיר הכל לנקודת ההתחלה כפי שכבר עשתה בעבר וכפי שחוויתם על בשרכם. כמו הסודיות, שמרו גם על שפיות. אל תתנו לתעלולים שהם עושים לבלבל אתכם - שינוי מיקום אברי הפנים למשל, או קפיצות בזמן, והכי חשוב, אל-

"קפיצה באמצע קריאת המכתב. זה היה לא צפוי בעליל..." דראקו אמר מהורהר בשעה שארבעתם ישבו בסמוך לשולחן הטוכל. המכתב לא היה שם.

"רגע, אם המכתב לא כאן זה אומר שפיונה לקחה אותו, וזה אומר שהיא יודעת הכל עכשיו. אז למה היא לא התחילה מחדש?" לחש רון בפחד.

"אולי היא יודעת ומתכננת משהו," הרמיוני הציעה.

הארי שפשף את כפות ידיו. "זה בכלל לא מוצא חן בעיני מה שקורה פה. אני מפחד שכשנצא לעבוד מחר, לא נתראה עוד. אני מציע שמעכשיו נהיה יחד כל הזמן עד שנמצא את השער ההוא שדמבלדור דיבר עליו."

"ויפה שעה אחת קודם," הזכיר רון.

"אני מסכים," הוא הוסיף.

"גם אני," דראקו אמר, "חייבים להישאר יחד."

וכך ארבעתם נותרו צמודים זה לזה עד עלות השחר, אז יצאו כולם יחד למצוא את השער ברחבי העיר המשונה הזאת, לוטוס...

הפרק הקודם		הפרק הבא