נעוריו של אלבוס דמבלדור

קרן התיישבה בכיתת השיקויים. כרגיל, היא הקדימה. דלת הכיתה נפתחה וילד נכנס בה. הוא התיישב מאחוריה. "קרן" לחש הילד "יש לי משהו לספר לך" קרן הסתובבה והסמיקה למראהו של אלבוס "כן?" היא שאלה "מה קרה?" "הוראס ישן איתי היום" הוא אמר, קרן תלטה בו מבט נדהם "היה לנו אהה... נו, בטעות פגעתי בו היום בבוקר" הוא אמר "אני לא מוצא אותו באף מקום, תוחלי לעזור לי לחפש אותו?" קרן חשבה רגע ואז אמרה "ולהפסיד שיעור שיקויים? ברור שכן" והיא קמה מהשולחן. "לאן אתה חושב שהוא הלך?" היא שאלה "תנסה לחשוב כמוהו" אלבוס התרכז אבל לא הצליח "אני לא קורא מחשבות! רק מצנפת המיון יודעת לעשות את זה!" קרן הביטה בחלל האוויר כאילו רואה משהו שאלבוס לא יכל לראות ואז פשט חיוך על פניה "זהו זה!" היא אמרה "מצנפת המיון!" והם רצו לחדר המנהל.

הוראס הביט למעלה ופרצופו של המנהל ניגלה אליו. "אני סבור שכל החברים שלך כבר אכלו ארוחת עשר, ונראה לי שהם בדרכם אל השיעורים. אתה לאומת זאת תבלה את הבוקר שלך אצל" "רק לא סרקמיר" חשב הוראס "אצל פרופסור סרקמיר" אמר המנהל וליווה את הוראס אל מיחוץ לחדר. בדרך החוצה נתן הוראס מבט קצר במצנפת, אבל זאת רק ישבה דוממת על השרפרף.

אלבוס וקרן רצו עד החדר. הם כמעט נכנסו אבל אז נשמעו קולות מתקרבים והם התחבאו. שני הילדים שהתקדמו לעברם היו התלמידים שצחקו על הוראס. "קרן" אמר אלבוס "תחזיקי אותי חזק". קרן תפסה בו. כשהם חלפו על פניהם ניסה אלבוס להשתחרר אבל קרן הייתה חזקה מדי. הילדים הלכו ואלבוס וקרן נכנסו לחדר המנהל. קרן הביטה סביבה אבל אלבוס חיפש את המצנפת... ומצא אותה. הוא התיישב וחבש אותה. "שלום אלבוס" היא אמרה "גם אתה רוצה ללכת לבית אחר?" "לא לא לא" מיהר אלבוס לומר "אני מחפש את..." "הוראס" היא אמרה "לך למרתפים, הוא בעונש" ובזאת סיימה. אלבוס הסיר את הכובע וראה את קרן יושבת מולו בציפיה. "אז?" היא שאלה "מה קורה?".

המשך יבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא