אהבה בסתר

ליבו של דראקו הלם בחזהו כשהרמיוני הביטה ברון ברוך. 

"באמת?" היא לחשה והתקרבה אליו צעד. 

דראקו הרגיש נבגד. האם עכשיו פתאום היא תחליט להיות עם הוויזלי? טוב, הוא חייב להודות: את וויזלי היא מכירה שנים, כל מה שהוא והיא עשו זה להתנשק! 

כמובן! איך לא חשב על זה! ברור שהיא אוהב את וויזלי, הוא נחמה. עדיפות שנייה. 

"כן... אני..." רון הפך אדום כשערו, והחל לגמגם, "כלומר - מאלפוי - לא - את - "

הרמיוני תפסה בידו של דראקו. הוא נרגע מעט. 

"אני מצטערת, רון," היא לחשה לו. "אני - תבין - דראקו - "

רון השפיל את ראשו. 

"טוב, תשכחי מזה. תהיי איתו, אם זה מה שטוב לך. תשכחי שאמרתי את זה בכלל."

הרמיוני הנהנה קלות. 

פרוואטי פאטל נכנסה לכיתה. 

"הרמיוני, הבאתי לך את התיק," היא אמרה בקול ענייני והרימה גבה. "שכחת אותו?"

"כן! תודה רבה, פרוואטי." הרמיוני נטלה את תיקה.

תלמידים החלו לזרום אל הכתה, וזאביני נתן לדראקו את התיק שלו.

"שלום לכם," אמר פרופסור סנייפ בקור כשנכנס. 

מבטו נח לרגע על הרמיוני ודראקו, שישבו יחד. מראה מוזר, אין ספק. 

"היום נלמד לרקוח את שיקוי האהבה. כמובן שלאחר השיעור אני אאסוף אותו מכולכם, למקרה שתחליטו שאתם רוצים שמישהו יתאהב בכם..." מבטו נח על הארי, "כי אין לכם סיכוי לבד."

הארי יישר אליו מבט כועס, ורון השפיל את מבטו. 

דראקו חייך אל הרמיוני בחשאיות, והיא צחקקה. 

"כן, מיס גריינג'ר? מהי הסיבה לצחוקך?" שאל פרופסור סנייפ ושפתו הסתלסלה.

"כלום, אדוני," ענתה הרמיוני. "ידוע שעניין זה מצחיק בנות."

"מדוע? האם זה מה שעשית לאדון מאלפוי הצעיר?"

דראקו מיהר לומר:

"לא, אדוני. תהיה בטוח."

כל תלמידי סלית'רין וגריפינדור החלו לדבר במהירות. 

"מה אתם עושים?"

"דראקו, למה אתה יושב איתה?"

"הרמיוני, מה עובר?"

"מה?"

"מה קורה פה?"

"שקט!" נהם פרופסור סנייפ. "הרקיחה תתבצע בזוגות; כל מי שיושב באותו השולחן. כמוכם - " הוא הצביע על דראקו והרמיוני - "יהיה זוג. התחילו."

הרמיוני ניגשה לארון להביא חמרים, ודראקו הכין את הקדרה. 

"טוב," אמרה הרמיוני, "קדימה, תתחיל."

"לא רוצה. תתחילי את. בא לי לישון."

"סתום. זה אשמתך שלא ישנת חצי לילה."

"כל הלילה. חשבתי עלייך."

הרמיוני חייכה והחלה לחתוך לב קרוקודיל גבשושי. 

"נראה לי אני אשאיר לך את כל העבודה," פיהק דראקו. 

"אפילו אל תחשוב על זה."

דראקו צחק. הוא ניגש אליה וחיבק אותה. היא שלו.

היא גיכחה. 

"תתחיל לעבוד או שאני זורקת אותך!" היא אמרה. 

"טוב, טוב," נכנע דראקו והחל לבחוש בקדרה.

"טוב, קדימה. הגישו לי את העבודות," אמר פרופסור סנייפ. 

אחד-אחד הגישו הזוגות את עבודתם לפרופסור סנייפ. 

"גרוע, פוטר, וויזלי. ולמה יש פה כמות מועטה מדי?" 

הארי הביט בבילבול בשיקוי. 

רון הסמיק. 

"זה מה שיצא, אדוני."

פרופסור סנייפ הביט בו כמה שניות. 

"טוב, פוטר."

"טוב, דראקו. מצוין," אמר פרופסור סניפ כשדראקו והרמיוני הגישו את שלהם. 

"רב העבודה היא עשתה." דראקו הצביע על הרמיוני. סנייפ התעלם. 

כשכולם יצאו מהכיתה, 

אף אחד לא שם לב שרון החליק לתוך כיסו בקבוקון קטן,

מלא בשיקוי אהבה. 

הפרק הקודם