הנה עוד דבר חריג

אני ממש מקווה שיצא לי טוב, ובאמת בבקשה בבקשה תגיבו!!!!!!!! כי זה ממש מעודד להמשיך... 3>

"נא לקום!" גברת וויזלי דפקה בעוז על כל הדלתות. "נא לקום!-נא לקום!- נא ל- אוי, סליחה, בקביק." צווחותיו של בקביק וקריאותיה המבוהלות של גברת וויזלי העירו את הארי. הוא הסתכל על המיטה השנייה שלצידו- בציפייה לראות את רון השואג מצחוק על הטעות של אמו- לפתוח את הדלת של בקביק ההיפוגריף. אבל רון לא היה שם. ואז זה הכה בהארי כמו אלה של טרול בפרצוף- (פעם הוא באמת כמעט חטף אחת כזאת) הידיעה הברורה שרון לא כאן.- ואם לא יימצא אותו.... הארי השתדל שלא לחשוב על השאר יותר מדי. "בוקר, הארי!" קראו שני קולות נלהבים ופרד וג'ורג' הופיעו על מיטתו של הארי בקולות פקיעה חזקים. "הארי- כבר קמת?" קראה גברת וויזלי ופתחה את הדלת. פרד וג'ורג' צללו אל מאחורי השידה. "אמ-כן, גברת וויזלי." מלמל הארי, שהתקשה לשלוט בעצמו ולא לצחוק בקול רם. גברת וויזלי יצאה מהחדר, סוגרת את הדלת מאחוריה. "אתם יכולים לצאת," דיווח הארי לפרד ולג'ורג' והשניים קפצו מיד מאחורי השידה. "נו... אז הגיע הרגע..." לחש פרד בדרמתיות ופער זוג עיניים חומות על ג'ורג'. "הרגע שכולנו חיכינו לו..." הוסיף ג'ורג' באותו טון דרמתי ופער את עיניו הזהות אל מול עיניו של פרד. הארי צחק. "טוב, אתם מוכנים לצאת? אמא שלכם  תהרוג אותי אם אני לא אתלבש." "אותך היא בחיים לא תהרוג, הארי." אמר ג'ורג' והרצין. "אז....ביי..." ושניהם התעתקו חזרה לחדרם בפרצופים והוועיות פנים מצחיקות. הם בחיים לא יפסיקו לצחוק, חשב הארי בהרהור והתלבש בבגדי המוגלגים שלו; ג'ינס וחולצת טי דהויה . הוא ירד בזריזות למטבח, וכשנזכר במשימה הגורלית שלו, של הרמיוני, ג'יני, פרד וג'ורג' להיום עלתה וגאתה בתוכו בחילה. הוא נגע אך בקושי בדייסה שלו, ושמח כשגברת וויזלי הודיעה שכולם צריכים להיכנס למכונית הפורד-אנגליה החדשה של מר וויזלי.לאחר שנפרד מסריוס ולופין, העמיס הארי את מזוודתו יחד עם הוויזלים והרמיוני בתא האחורי של המכונית ונכנס פנימה- במושב האחורי ישבו הוא, פרד, ג'ורג', פרסי, הרמיוני וטונקס (שהחליטה להיום  לעצב לעצמה את הפנים של הרמיוני, השיער של ג'יני והעיניים של הארי) בנוחיות רבה. ג'יני התיישבה מקדימה, על יד גברת וויזלי ולצד מר וויזלי.  "נוסעים?" שאל האחרון. כולם הנהנו והם יצאו לדרך. הנסיעה עברה עליהם במתיחות רבה. טונקס וגברת וויזלי ניסו לדובב את ג'יני, הרמיוני, הארי, פרסי, פרד וג'ורג'- אך רק פרסי היה זה שדיבר. כל השאר (כן,אפילו פרד וג'ורג') לא פצו את פיהם מרוב מתח. לבסוף הגיעו לרציף- ואדון וויזלי, שכמובן ידע כבר על התוכנית, נעץ מבט חושש אל היוצאים למשימה. "אממ...מולי, יקירה, אני חושב שכדאי שאני ואת נצא ראשונים יחד עם פרסי-" "-אני יכול ללכת לבד! ג'יני תלך איתכם." לא,פרסי! התחנן הארי בתוך ראשו. "אני אבוא עם הרמיוני." הכריזה ג'יני. "אני אבוא איתכם." דילגה טונקס ותוך כדי כך הפילה לאישה זקנה אחת את התיק. "אופס...סליחה..." מלמלה במבוכה והרימה חזרה את התיק. "טונקס- את תלכי עם מולי ואני עם פרסי-" "-רגע," קרא הארי, ששם לב לכך רק עכשיו- "למה גם את צריכה לבוא,טונקס?" שאל. "דמבלדור ביקש שאבוא. קשור להילאים." היא קרצה להארי ומיהרה אחרי מולי, שלמרות שבדרך כלל חיבבה את טונקס, לא נראתה מאושרת במיוחד מהסידור הזה. "טוב, אני חושבת שעכשיו זה הזמן המתאים..." והיא וטונקס נשענו על הקיר המוצק ולפתע עברו דרכו. "בהצלחה," סינן אדון וויזלי להארי, אחז בזרועו של פרסי ונכנס דרך המחסום. "טוב....זהו זה." מלמל פרד. "רק רגע." קטעה אותו הרמיוני- "ידעתי ששכחנו משהו! קצת קשה להתעתק כאן...המקום מלא במוגלגים...." "אמרתי לכם שנזדקק בסופו של דבר לחושחושי ההסחה!" קרא ג'ורג' בחדוות ניצחון והרים באוויר חפץ שחור קטן שדמה לצופר עם רגליים זעירות. ג'יני- תחזיקי את היד של הרמיוני- ומהצד השני את היד שלי, הרמיוני- את תחזיקי את הארי- והארי יחזיק את היד של פרד. מוכנים?" ג'ורג' אמר במהירות. כולם הנהנו במתח הולך וגובר. ג'ורג' זרק על הרצפה את חושחוש ההסחה- שמיד החל להים מהומה ורעש. "קדימה!" צעק הארי, ופתאום חש לחץ חזק מכל הכיוונים- כאילו דוחסים אותו לתוך צינור גומי לוחץ- ואז סוף סוף הותר הלחץ. כשפקח את עיניו הארי הסתכל מסביב. הם עמדו על מה שנראה כמו אי קטן בלב הים. כל העומדים סביבו נראים מבולבלים. רק רגע-איפה הרמיוני? "לא העתקתם גם את הרמיוני לכאן?" שאל הארי. "אני חושב שהשארנו אותה מאחור!" נלחץ. "וזאת לא הבעיה היחידה." לחש פרד. "מה ז'תומרת?" שאלה ג'יני בקימוט מצח. "תסתכלי סביבך, ג'יני! נראה לך שזה המקום שהיינו בו?זה נראה לך כמו אוסטרליה?" ג'יני פערה עיניים נדהמות. "מה?" התבלבל הארי. "מסוכן מדי לחזור לרציף." אמר ג'ורג'. "אתה מבין, הארי- אין לנו לאן ללכת- וזה לא המקום הנכון. לא הגענו לאוסטרליה." 

הפרק הקודם		הפרק הבא