חוזר בתשובה

אבפורת' מצא לו מקום נחמד במרתף הפונדק. לא בדיוק ארמון, אבל קצת יותר דומה למחילה. המחשבה עוררה בליבו צביטה של געגוע לבית הרועש אך הנעים שליד העיירה אוטרי סנט קצ'פול. אחרי כמה ימים פרסי כבר ממש התרגל למקום. אחרי כמה ימים, בערך ב11 בלילה, פרסי התעורר מקול אזעקה שהרטיט את הוגסמיד. לחש הזועקה. מי כבר הפר את העוצר? הוא רטן לעצמו וחזר לישון. נדמה היה לו שדקות אחרי זה אבפורת' ניער אותו, ולא בעדינות. "מה קרה?"הוא שאל, מנומנם. "מה נראה לך שקרה?" שאל אבפורת', "או שאולי ישנת כל כך חזק שלא שמעת את זה-שאין-לנקוב-בשמו מדבר?! הוא עומד להתקיף את הוגוורטס, קום!!!" פרסי גישש אחר משקפיו באפלה. הוא רצה ללכת להלחם, נכון; אבל האם  יש בו האומץ לפגוש את משפחתו, שבודאי תבוא? כן? לא! מה לא? כן! אני לא יכול! אתה כן יכול! אני... "כבר בא" אמר פרסי לבסוף. "אבל... טוב... איך?" אבפורת' הראה לו את המעבר. טוב, מפתיע. מי ידע שלדמבלדור הייתה אחות?! כמובן, אבפורת' לא דיבר איתו על זה. אבל היות ופרסי קרא קצת ריטה סקיטר (רק המחשבה על כך גרמה לצווארו ואוזניו להאדים) והיה בעל חוש היגיון משובח, הוא הצליח לקשר. הוא נשם עמוק, מבין שהדבר הזה עשוי להביא למותו, ונכנס למנהרה.

הפרק הקודם		הפרק הבא