לא כמו שהיא כתבה

* כול הזכויות שמורות לסטפני מאייר

נקודת מבט של קארלייל :

העובדה שהיא ביקשה לעזור השאירה אותי בהלם . איך קרה השינוי הקיצוני הזה ? לא הבנתי . טוב , העיקר שהיא מנסה לפחות להפסיק לפחד ממני. זה דבר טוב. טוב מאוד. חיכיתי ליד הדלת של אסמה בזמן שהיא הורידה את הכותונת הלבנה הקרועה שלה  והחליפה לפי הקולות לחולצה ומכנס שהיו שייכים לי . ואכן כאשר היא הופיעה בדלת עם החולצה המכופתרת שהייתה גדולה עליה בכמה וכמה מידות , ושיערה אסוף בגומייה בצורה אינה מובנת על ראשה. המראה היה חמוד , עם כי מוזר טיפה. חייכתי עליה והיא בהיסוס , החזירה לי חיוך .

ירדו בשקט שרק הפרקט חורק מתחת לרגלינו ונשמתנו האיטיות והבטוחות שלנו נשמעות נכנסו אני ואסמה לחדר העבודה שלי , והרגשתי את מבטה של אסמה נח על גבי. ידעתי מה היא רוצה לשאול :" איך מעבירים את כול הספרים ?" אך עשיתי זאת פעמיים רבות בחיי , ועם אסמה זה היה הרבה יותר קל .
"כמה ?" שאלה אסמה ונכנסה לחדר והסתובבה סביב צירה. " 375 " עניתי היא הנידה את ראשה בהלם. " למה?" שאלתי וצחקקה . היא לא אהבה ממש לקרוא , אז בשבילה זה היה חידוש. " מלימודי הרפואה , כמה ספרי היסטוריה  שקיבלתי מהוולטורי , יצירות ידועות  ויש פה אפילו כמה ספרים מהכנסייה של אבי , ומזכרות . " אמרתי ואסמה שוב פעם הנידה בראשה כלא מאמינה. " ולכול כזה ספר יש סיפור ?" שאלה והנדתי את ראשי לשלילה. לכמה היו ולכמה לא . ניגשתי לשולחן עבודה שלי והוצאתי מהמגירה ספר מתפרק. אסמה התקרבה לשולחן ועמדה מצדו המנוגד לי והביטה על הספר הזה.

" זה הספר העתיק ביותר שיש לי . הוא מבוגר יותר ממני . " אסמה שאלה ללא מילים למה , ואני הבנתי שהיא רוצה לשמועה את ההיסטוריה של הספרון הקטן הזה , שבשבילה עדיין לא אסמה  כלום.
"באנגליה , היו הרבה בתים שהיו בעצם למשפחות  , ולא תמיד היו הסדרים בין המשפחות החזקות. בית קאלן , היה בית דתי נוצרי מעוד מקפיד , אבל בית וובר היה חילוני . לא האמין בשום דת. כפי שאת יכול ה להבין , המשפחות לא אהבו אחת את השנייה . אלון , אמי , לא אהבה את המלחמה בין שני הבתים , והייתה הראשונה שהציעה לפתור את הסכסוך בין שני הבתים בדרך חתונה. היא התחתנה עם אבי  , ולהפתעתם הם גילו שלעט לעט , בלי שליטה , הם מתאהבים  והרעיון האמתי של החתונה נעלם והפך לאהבה. " אמרתי וחייכתי לעצמי. " מה קרה אז ? איך הספר התפילה קשור. " שאלה ושמחתי שהיא מתעניינת.

" אמי נכנסה להריון וחלתה קשות , מה שהביא בזמן הלידה לסיבוך והיא נפטרה דקות ספור לאחר שילדה אותי , וביקשה ששמי היה קארלייל . " ידעתי שהשאלה  הבאה תהיה למה דווקא קארלייל ולכן עניתי מהר יותר לפני שהיא הספיקה לשאול . " קארלייל מסמל אור , היא דבקה במשפט יש ואור בקצה המנהרה. " אמרתי והרמתי את הספר המתפרק. " זה היה הסדר התפילה שהיא קיבלה מאבי ביום שהיא התחתנה אתו. הספרים היו יקרים באותה תקופה ולכן הספר עבר עלי. " אמרתי וחייכתי חיוך עצוב. " מה קרה אז ? " שאלה אותי והרמתי את מבטי . " אני מתכוונת ,איך היו החיים שלך לאחר מכן."
"מה קרה אתה? " חשבתי כשלא זיהיתי את אותה ערפדה שעמדה מולי עם חיוך קטן על שפתיה. "הרבה דברים", אמרתי ולקחתי קופסת קרטון הנחתי בתוכה כמות מועטה של ספרי רפואה עבים וכבדים.

" כשהייתי בן תשע , התחילה תקופה סוער באנגליה בגלל מצב אי שקט בממשלה. אך המשפחה שלי הייתה יחסית מנותקת מהחדשות . עכשיו אני יודע מה קרה ממש מתחת לאף שלי , אבל בתקופה ההיא שום דבר לא בדיוק ענין אותי חוץ ממדע ועל הכסף המועט שהייה לי ולאבי , הייתי קונה ספרי מדע ומחביא אותם מתחת למיטה. זה היה הדבר הראשון שאני עשיתי כאשר  הפכתי לערפד. לקחתי  את כול הדברים האסורים הברחתי . " אמרתי והוצאתי עוד כמה ספרים מרופטים והושטתי אותם לאסמה שבעדינות מרבית הניחה אותם בתוך הקופסא. " אלו עוד דברים הברחתה ?" שאלה אותי ואני משכתי בכתפי. " בעיקר ספרים. את שלושת הספרי המדע המסכנים הללו , ועוד כמה מזכרות מאמי . הספר התפילה וכמה תכשיטים. " אמרתי לה והרמתי את עיני.

"באיזו שנה השתנתה  לערפד? " שאלה ובקולה הייתה התעניינות . לא ידעתי עם אמתית או מזויפת . " 1663. " אמרה ואז הוסיפה . " אתה בן 278 . " ושמעתי שהיא מנסה להסתיר צחקוק . " מבוגר אמרה . ואני עדיין לא הצלחתי להבין איך היא השתנתה כול כך.

הפרק הקודם