החיות

האריה הביט סביבו. 

בכל מקום היו כלובי גדולים ורייקים.

הוא תמיד שנא בדידו.

הוא שנא להרגיש כל כך חסר אונים.

לפתע הוא הבחין בתנוע  קלה במרחק גדול ממנו.

“יש שם מישהו?” הוא שאל.

“שלום, אריה פחדן”.

הם ניפרדו לשלום, והנשר עף משם.

הגירית עקבה עם עיניה אחרי הנשר, ראתה אותו צולל לתוך יער ונישאר שם.

הגירית היסתובבה, והופתעה לגלות חתיחת בשר מונחת לידה.

היא באה לנגוס בה, אך שמה לב שמחובר אליה חוט.

הגירית הזדקפה, והלכה לכיוון הגורים. 

לפתע נשמעה יריה, ואחריה צווחת נשר.

הגירית בדקה שוב שגוריה ישנים טוב טוב, ופתחה בריצה מהירה לכיוון היער.

היא הלכה בין העצים במהירות, וכשעברה את אחד העצים היא ראתה אותו.

הנשר שכב על האדמה, אחת מכנפיו מדממת, ותוך כדי קשרו אל רגליו והכניסו אותו לכלוב.

הגירית זרקה את הזהירות לעזאזל, ורצה אל האנשים.

היא נשכה, וסרטה, עד שרגלה נתפסה ברשת קטנה, והיא נכלאה.

האיש הפצוע קרס על האדמה.

חבריו ניגשו אליו, הרימו אותו, והלכו איתו. 

השניים הנותרים לקחו את כלובו של הנשר, והרשת שלחדה את הגירית.

המשך יבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא