הצייד

 נקודת מבט-ג'ון 

ג'ון לא הספיק להתאושש מכל מה שקרה לחברים שלו, ואז גם הנערה הזו-רייצ'ל,הגיעה.

הסיפור שלה היה זוועתי.

"אז,את אומרת שהמוגלגים-יודעים שיש קוסמים? שהם רודפים אותנו?"

רייצ'ל הנהנה.

"ואת רוצה להציל את אחיך-"

"כן.ואתה את חבריך."

 "כן." הוא הנהן.

"ממה את חושבת שכדאי לנו להתחיל בחקירה-כדי לגלות מי חטף אותם?"

"הממ.." היא חשבה.

"אני חושבת שכדאי ללכת לבית של החברים שלך. בוודאי נמצא שם רמז."

"אוקיי."

הם הלכו קודם לבית של ליז, שם לא מצאו הרבה.

לאחר מכן הלכו לבית של ג'ף.

ג'ון קימט את מצחו בחיפוש אחר משהו שיעזור להם.

הוא חיפש ליד השולחן, ליד הספות,אך לא מצא כלום.

"מצאתי משהו!" קראה רייצ'ל.

הוא רץ וכרע לידה.

"או יותר נכון,מישהו." היא אמרה.

זה היה חייל מטעם הכפר,עדיין לבוש במדים, שהיה מעולף שם.

"תן לי." אמרה רייצ'ל.

היא נעמדה ליד החייל וסטרה לו בחוזקה על פניו.

"תתעורר,כלב כפרי מטומטם שכמוך!" קראה בכעס וסטרה לו בשנית.

עיניו של החייל רפרפו ונפקחו.

"מה אתם-"

ג'ון מיהר, תפס בחזית חולצתו, הצמיד את האיש לקיר וכיוון עליו שרביט.

"הנער שחבריך לקחו מכאן-לאן הם הלכו?"

"א..אתם קוסמים." 

"ענה לי!" שאג בכעס והצמיד את השרביט עוד יותר חזק אל סנטרו, גורם לו לחנק קל.

האיש ניסה לאחוז בגרונו,הוא נחנק והשתעל,אך לג'ון לא היה אכפת.

"בסדר!" הוא צרח.

ג'ון הרפה מהשרביט.

"לונדון." הוא אמר.

"לקחו אותם אל הבירה,לשם גם ראש הכפר הלך."

"לבירה?" שאל ג'ון.

"כ..כן." אמר האיש.

"יופי. עכשיו מחק לאיש הצבוע הזה את זכרונותיו." אמרה רייצ'ל,וכך עשה ג'ון.

"רק שתדע," אמרה רייצ'ל לחייל לפני שמחק לו ג'ון את הזיכרון,

"הייתי מעדיפה להרוג אותך."

הבעת האימה על פניו הפכה למטומטמת בעוד נמחקים לו זכרונותיו מהאירוע.

רייצ'ל גיחכה.

"עכשיו אתה יכול לתת לי להרוג אותו?"

"לא." אמר ג'ון.

"גם ככה יש לנו דברים חשובים יותר לעשות.

"טוב,חברים."אמר ראש העיר צ'אק לקוסמים לפני שעלו אל הגרדום.

"המוות בא. היכונו למוות מפואר."

הוא גיחך.

"באמת חשבתם שתוכלו להתחמק מאיתנו?"

הוא סקר את הקבוצה.

מבטו נתקל בילד כבן 12, רועד מפחד.

"אל תדאג,ילדון." הוא הביט עם עיניו שטופות הדם בילד הקוסם המסוכן.

"המוות שלך יהיה...חמים ונעים." הוא חייך חיוך מרושע וצחק.

לפתע פצה את פיו אחד הנערים.

"אדוני,אנא רחם עלי. אני אתנהג כשורה."

"ולמה שיהיה לי אכפת?" שאל אותו צ'אק.

"זאת אומרת,מה תיתן לי בתמורה?"

"מידע."אמר הנער מיד.

"מידע על עולם הקוסמים,על הנשקים שיש להם, אני יכול לעזור לך להתכונן למלחמה נגדם."

"מידע..." הרהר צ'אק.

"גם אהיה המשרת שלך!" נחפז הנער לומר.

"אוקיי? אעשה כל מה שתרצה,בלי להסס."

"אתה נער הנדבק לאיש החזק ביותר שאתה רואה,נכון?" שאל ראש העיר.

"אתה לא יותר מפחדן שנצמד לחזקים ממנו." אמר,בעוד הנער מתכווץ.

"אבל שירותיך יכולים להועיל לי מאוד,למרות מוחך הדל. אוקיי.מעכשיו,תהיה משרתי ותעשה מה שארצה. תמסור לי מידע על עולם הקוסמים הצבוע." אמר.

הוא הביט בנער.

"ובתמורה, אתה תזכה בחיים,מר..."

"ג'ף,אדוני." אמר הנער הבוגד.

הפרק הקודם		הפרק הבא