The Avenger

*כל זכויות היוצרים שמורות לריק ריירדן ולאולפני "מארוול" ואני לא מתכוונת להרוויח כסף מפאנפיק זה*

טוני היה המום.

לאחר מחשבה קצרה הוא פיתח מספר תאוריות, או שהיה לפרסאוס מזל גרוע במיוחד והוא הסתבך עם האנשים הלא נכונים והיה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, או שהיה לו מזל טוב במיוחד, ומישהו דאג לחפות על כל מה שעשה, או שהוא לא אנושי ומסוגל להשפיע על דעות של אנשים.

טוני בחר לחקור את שתי האפשרויות האחרונות, וללכת לפי המשפט הזה.. נו.. אשם עד שהוכח חף מפשע. או שזה היה הפוך?

תחושת הבטן שלו אמרה לו שפרסאוס הוא אדם מסוכן. הרי לפעמים דברים הם לא בדיוק כפי שהם נראים...

טוני לחץ על הכפתור האדום הקטן שבצד משקפיו, ובכך זימן את כל שאר הנוקמים, לא משנה איפה הם ומה הם עושים, לפגישה דחופה, בעזרת השלטים הקטנים שטוני נתן להם והבהבו כל פעם שמישהו מהם זימן פגישה.

כשטוני נכנס לחדר הישיבות , הוא שעל הספות הלבנות שבחדר ישובים כל צוות הנוקמים, סטיב רוג'רס- קפטן אמריקה, נטשה- האלמנה השחורה, קלינט- הוקאיי, וונדה- מכשפת השני, פיטר פארקר- ספיידרמן ווויז'ן- שהוא בעצם מערכת ההפעלה הקודמת של הבניין, ג'ארוויס.

כולם היו שם והביטו בו.

כולם חוץ מת'ור.

טוני גלגל עיניים. כל כך צפוי..  הוא אמר לעצמו  ת'ור תמיד מאחר והורה לג'ארוויס לפתוח את החלון הגדול שבחדר.

לאחר כמה דקות, נשמע קול ווש ות'ור עף לתוך החדר, נעזר בפטיש שלו, מיולניר, וטוני ביקש מג'ארוויס לסגור את החלון בהבעה משועממת.

כל פעם בדיוק אותו הדבר!

ת'ור מאחר.

ת'ור עף דרך החלון.

ת'ור מתנהגב באופן מעצבן במיוחד.

*הערת המחברת- ת'ור נראה ומתנהג (רוב הזמן) כמו שהוא מתואר בספר "מגנוס צ'ייס והאלים של אוסגרד"- שיער וזקן ג'ינג'יים וארוכים, גדול ושרירי, ולא כמו בסרט..*

"סליחה שאיחרתי," ת'ור הכריז,"האיינהריאר הנחמדים, האלף, הגמד והולקירה המיוחדת של אבא של אבא החזירו לי את הפטיש שלי ואז חגגנו ושחטנו את אוטיס,

ואחרי שהם הלכו חשבתי שזה בדיוק הרגע לקצת זמן איכות עם מיולניר אז השלמתי את העונה החדשה של "שרלוק", במאורה שלי ולא שמתי לב שהשליפציק הקטן הזה מצפצף"

הוא אמר והושיט לטוני את השלט הקטן שלו, שהחזיק רחוק מגופו, בין האצבע והאגודל.

*הערת המחברת- במיתולוגיה הנורדית מידגרד = כדור הארץ, העולם בו גרים בני האנוש.*

טוני נאנח.

"טוב, מי שמע על התקפת הרובוטים בסנטרל פארק שהתרחשה היום בצהריים?"

לאחר שטוני הסביר והקרין סרטון ההתקפה שהמצלמות שלו קלטו בסנטרל פארק, הוא סקר את המבטים של כולם.

פיטר, סטיב וונדה שמטו את לסתותיהם בהפתעה. וונדה אפילו שמטה את הכוס שלה, ומרוב הפתעה, לא גרמה לה לעצור והניחה לה להתנפץ על השטיח.

טוני רשם לעצמו בראש להזכיר לג'ארוויס לשלוח את הרובוט המנקה להרים את הזכוכיות ולייבש את השטיח.

לעומתם, נטשה וקלינט שמרו על פרצוף אדיש, כיאה לשני סוכנים מקצועיים, ווויז'ן, בהיותו רובוט, לא הגיב.

ות'ור?

ת'ור עמד כשהאגרופים שלו קפוצים בתוך כפפות הברזל הגדולות שלבש.

"זה.." הוא חייך חיוך רחב, "... היה פשוט מדהים!" הוא צעק והניף את אגרפו למעלה בתנועת ניצחון, והתחיל לדבר לעצמו בהתרגשות ובהתלהבות כמו מעריצה מאוהבת בגיל ההתבגרות,

מידי פעם פונה לחברי הצוות, בלי לצפות לתשובה, כמובן...

"ראיתם איך שהוא כיסח אותם? ראיתם? ראיתם את המהלכים? את העוצמה? טוב.. אבל זה בכל זאת פרסי ג'קסון.. לא הייתי מצפה לפחות.. אבל סוף סוף לראות אותו בפעולה.. אני לא מאמין!"

טוני גיחך על התנהגותו של אל הברק האלמותי ומעורר הפחד, עד שצצה בראשו שאלה:

איך הוא יודע מי זה פרסאוס ג'קסון?!

ת'ור המשיך לדבר בהתרגשות והתלהבות. הוא דיבר עם הידיים ועם חיוך ענקי שמרוח לו על הפנים.

אבל לטוני היה נראה כאילו הוא נמנע מלדבר על נושא מסויים. כאילו יש משהו שהוא מסתיר...

והוא התכוון לגלות בדיוק על מה מדובר...

טוב, אז כתבתי את הפרק הזה ממש בכמה ימים, כפיצוי על הזמן שלא עידכנתי.. שוב המון סליחה והמון תודה על כל ההודעות שכתבתם בזמן שלא כתבתי..

תודה גדולה גם להמשכיות ונטע ולדאס על התגובות בפרק הקודם 3>

רציתי להודות גם לכל אחד מ25 (!!!!) המנויים לפאנפיק הזה! אוהבת אותכם!

הפרק הקודם		הפרק הבא