אנשים משתנים

למחרת בעבודה, הרמיוני כבר סימנה לה כמה אפשרויות לדירות והחליטה שתסתכל שוב בארוחת הצהריים.

היא התיישבה במקום בו תמיד ישבה, ושמה את העיתון לידה, כששנייה לאחר מכן מישהו לקח אותו והתיישב מולה.

"דירות להשכרה? את לא גרה עם הסמור? למרות שאחרי אתמול לא הבנתי אם קרה בניכם משהו." דראקו שאל והחזיר להרמיוני את העיתון.

"נפרדנו." היא ענתה בפשטות. "ואני צריכה דירה לעצמי, אני לא אגור עם ג'יני והארי לנצח אתה יודע... הם נוסעים שבוע הבא לכבוד חג המולד וגם עושים בנייה ברחוב... לא יהיה לי איפה להיות." היא ענתה ואכלה קצת מהסלט שהיה בצלחת שלה.

הסמור נפרד ממך? חשבתי שבטח תתחתנו ותביאו לעולם עוד מאה תינוקות ג'ינג'ים. איך זה אפשרי בכלל שהוא יפרד ממך? או מישהו בכללי?" הוא שאל והייתה נימת הפתעה בקולו. "לא אמרתי שהוא נפרד ממני, למרות שזה נכון ו- רגע, שמעתי נימת הפתעה? הרי זה לא שאתה לא עשית את זה." היא ענתה ואכלה חתיכה מהעוף.

"זה היה שונה, ואני בן אדם שונה." הוא ענה לה ואכל גם הוא. "ממתי זה-"  הרמיוני הצביעה על שניים כדי להבהיר שהיא מתכוונת על כך שהוא יושב לידה. "קרה?" היא שאלה.

"מהיום" הוא ענה בקלילות והמשיך לאכול.

עברו כמה ימים והרמיוני עדיין לא מצאה דירה שבדיוק תספק אותה. או שהיא הייתה יקרה מדי או גדולה, או שמישהו אחר כבר קנה אותה, והיא ידעה שמחר תצטרך להתפנות מהבית של הארי וג'יני.

"נו, מצאת דירה?" דראקו שאל את הרמיוני, כמו כל יום, למרות שכבר לא ציפה לתשובה שונה.

"לא.. חשבתי לחזור להורי באוסטרליה, אבל גם הם בנופש לכבוד חג המולד..." היא ענתה בייאוש.

"טוב, אממ.. חשבתי שאולי, אמ.. את תוכלי לישון אצלי, אם את רוצה! רק אם אין לך איפה לישון!" הוא ניסה לנסח את עצמו בצורה מספיק טובה, למרות שעדיין הרגיש קצת לחוץ והעביר יד בשיערו בלי לשים לב.

אצלך? אמ.. אני לא בטוחה שזה רעיון טוב..." הרמיוני ענתה במבוכה.

"רק עד שתמצאי בית כאילו, יש לי חדר נוסף שאוכל להשאיל לך." הוא ענה והסתכל לכל מקום חוץ מעליה.

"טוב, אני מניחה שאני יכולה, כלומר עד שאני ימצא מקום אחר. תודה." היא אמרה מבויישת והמשיכה לאכול.

"אין בעיה." הוא אמר במבוכה גם הוא והמשיך לאכול. "אז נדבר?" הוא שאל כששניהם קמו להחזיר את המגשים ולחזור לעבודה.

"כן." הרמיוני ענתה בחיוך והלכה. לפתע מישהו קרא להרמיוני הצידה והיא עקבה אחרי אותו בן אדם שחור שיער.

"מה קרה הארי?" היא שאלה. "ממתי את מסתובבת עם מאלפוי, הרמיוני?" הוא שאל מסוקרן. "קוראים לו דראקו אתה יודע, המלחמה נגמרה וכולנו באותו הצד. וכבר כמה זמן, הרי שנינו עובדים יחד, אז אנחנו מדברים. למה?" היא ענתה ושאלה.

"אני מניח שאפשר לקרוא לו דראקו.. בכל מקרה על מה דיברתם?" הוא שאל והסתכל על הרמיוני במבט שהיא לא הצליחה לפענח.

"הוא רק הציע לי לישון אצלו עד שאמצא דירה בזמן שאתה וג'יני לא נמצאים." היא ענתה בפשטות.

"לישון אצל-? מה? אצלו?  את בטוחה שזה רעיון טוב מיוני??" הוא שאל והביט בה מופתע.

"הוא השתנה הארי, אני מקווה לפחות.. ובכל מקרה זה לא שנישן יחד, רק באותה הדירה, חדרים שונים, וזה רק עד שאמצא דירה אחרת." היא הוסיפה כדי להרגיע אותו.

" אני לא בטוח שזה רעיון טוב אבל אני סומך על שיקול הדעת שלך מיוני, בכל מקרה אם קורה משהו את מודיעה לנו כן?" הוא שאל בדאגה אז נרגע קצת. "אני מבטיחה" היא אמר וחיבקה אותו.

"עכשיו כדאי ששנינו נחזור לעבודה שלנו." היא אמרה מהר ושניהם הלכו לכיוון המשרדים שלהם..

ממש סליחה שהוא יצא קצר, אשתדל שהפרקים הבאים יהיו ארוכים יותר.

כרגיל אשמח לתגובות!

הפרק הקודם		הפרק הבא