שמי הארי דרסלי וטום רידל

עמדנו שם, מאחורי המצנפת, מחכים למיון לבתים.

לא רציתי לשים אותה על הראש, חפץ אפל שכושף על ידי מכשפים, אבל איזו ברירה הייתה לי? לא רציתי שיפגעו במשפחתי, וידעתי שהם מסוגלים לפגוע בהם.

האדם הראשון שקראו בשמו היה ילד בשם ארני מקמילן, הוא מוין לבית גריפינדור, וככה השמות עברו, עוד ילד ועוד ילד ממוינים לבתים.

אבל מה קורה אם אתה לא מתאים לאף אחד מהבתים? אם אתה סתם בן אדם? לא אמיץ במיוחד לא חכם במיוחד לא שאפתן במיוחד לא טוב לב באופן מיוחד, סתם אדם, מה אז קורה?

אבל לפחות בינתיים לא היו לכובע בעיות מהסוג הזה.

הם קראו בשמה של נאוס, והיא הלכה לכיוון הכובע, מחייכת, היא לא נראתה מפוחדת רק מלאת שמחה, התלהבות, ילדה מלאת שמחה שרוצה לשמוע איפה היא הולכת להיות.

עברו כמה שניות, המצנפת נראתה טיפה מבולבלת, אבל אז היא צעקה בקול גדול

"גריפינדור"

גריפינדור? נאוס נראתה מופתעת, לא נשמעו כמעט מחיאות כפיים משולחן גריפינדור. זה היה מוזר, כי הם דווקא ידעו למחות כפיים, הם הבית שמחאו בו כפיים הכי חזק.    

ואז נקרא מאלפוי נוסף, הוא הלך לכיוון הכובע בביטחון מלא.

ילד בעל שיער פלטינה התיישב, ועוד לפני שהספיקה המצנפת לגעת בראשו

"סלית'רין"

הילד ששמו היה מאלפוי הלך לשולחן בית סלית'רין, בזמן שתלמידי הבית מוחאים לו כפיים.

ועוד אנשים הלכו ונבחרו לבתים השונים, ואז אני נקראתי.

והלכתי והתיישבתי, המצנפת הונחה על ראשי

"מעניין, מר פוטר, בעצם אתה מעדיף דרסלי, אבל מאיזו סיבה הגוף שלך זועק רידל, טום רידל, היה לי כבר כזה, כן היה לי כבר טום רידל"

"זה ההוא שרצח את לילי?"

"כן בנה של לילי אוונס, זה ההוא שלפי ידיעתי רצח את לילי אוונס"

"מה את יודעת עליו?" שאלתי

"הוא נמצא בתוכך, אתה אמור לדעת יותר ממני" אמרה המצנפת

"מי אני?"

"מי אתה? אתה גם הארי דרסלי אבל אתה גם טום רידל, ולא הארי, אתה לא ילד רגיל, אתה רוצה להיות ילד רגיל, אבל לעולם לא תוכל להיות כזה. ואני יודעת רידל, אתה לא מעוניין להיות פה, גם אני לא בחרתי בזה, אבל זה התפקיד שלי, גם אם לפעמים נדמה לי שהיה עדיף שהתפקיד הזה לא יהיה קיים"

"למה זה חשוב כל עניין הבתים? מה זה משנה באיזה אני נמצא?"

"זה ישפיע על מי שתהיה, וזה גם מי שאתה עכשיו, מי שאתה בפנים, וזה משפיע על מה שחושבים עליך"

"לא אכפת לי מה חושבים עלי במקום הזה"

"לא אכפת לך? נדמה לי שדווקא כן, אחרת  למה הלכת לפה, למה אתה משאיר אותי על הראש שלך? למה מראש אני נמצאת עליו? כי לא אכפת לך?"

"יש לי משפחה"

"ואכפת לך מהם, ואתה יודע שהקוסמים יכולים לעשות למשפחה שלך מה שהם רוצים. אתה צודק רידל, וזה מעניין באיזו דרך"

"מה מעניין?"

"מעניין, טום רידל שחושב דברים כמו שאתה חושב על קוסמים, בכל מקרה הארי דרסלי וטום רידל אתה הולך לבית סלית'רין"

ואת סלית'רין היא צעקה, ככה שכולם שמעו, בשונה משאר השיחה שרק אני והיא שמענו, דיברנו בלי שאף אחד ידע מה אמרנו, חוץ מהמילה האחרונה.

הקהל היה המום, מחיאות כפיים לא נשמעו, קמתי והלכתי לשולחן סלית'רין  

הפרק הקודם		הפרק הבא