ארבעת הכוחות

כמו בכל יום בימים האחרונים, דודי קם מוקדם, וישר, רץ למגירתו ושלה משם את חפצי הוגוורטס.

וכמו בכל יום, אריה היה מזכיר לו, יותר כהגנה עצמית, ופחות כדאגה הדדית, שאסור לו לעשות קסמים מחוץ להוגוורטס.

דודי היה על קוצים.

גם אריה. 

יום ראשון, כשבוע לאחר שהגיש את השרביט לרב, לבדיקה, הוא חזר אליו.

הרב סימן לו לשבת.

 "קח את השרביט הזה"

אריה נטל אותו מידי הרב.

 "נפנף בו."

אריה נפנף, ולתדהמתו, מקצה השרביט יצאו זיקוקים קטנים, וגופו נמלא צמרמורת נעימה.
 "א...אני... יש לי כוחות קסם? אם כן, איך זה שלא קיבלתי גם אני הזמנה להוגוורטס כשהייתי בן 11?"

הרב ליטף את זקנו.
"על מה נאמר "מכשפה לא תחיה", אתה יודע?"
הוא שאל אותו.

אריה נשם עמוקות וענה: "כן. על שימוש בכוחות הטומאה."

 "יפה. ישנם בעולם שלנו, שני כוחות עיקריים: כוחות הקדושה וכוחות הטומאה. כוחות הקדושה, אלה שמות קודש, שכאשר אומרים אותם, יכולים לגרום לדברים מיסטיים לקרות. זה נקרא "קבלה מעשית". שזה השלב המתקדם של "קבלה". קבלה, אסור ללמוד, עד שימלא כריסו תורה, וגם זה-רק מגיל 40. קבלה מעשית-אסור להשתמש בה. אלא אם כן מקבלים רשות משמים.
כוחות הטומאה, אלה שמות טומאה, שכאשר אומרים אותם, כוחות הטומאה בעולם פועלים, ויכולים לעשות דברים מיסטיים. בעצם זה ההפך הגמור של "כוחות הקדושה". בכוחות הטומאה אסור להשתמש או ללמוד אף פעם.

לפני כוחות הקדושה, יש את הקדושה. זה כל דבר שבקדושה, תורה, תפילה וכו'. כוחות הקדושה הם דבר שלא רק מותר ללמוד אותם, אלא אף אנו מחוייבים. אי אפשר לגרום בעזרתם דברים מיסטיים. (אפשר, אבל זה  לא כמו כוחות הקדושה או הטומאה.) אבל כוחות הטומאה, לא יכולים להתקיים במקום שבו יש קדושה. כל קדושה-וכ"ש כוחות הקדושה- דוחה טומאה.

והכוח הרבעי, המסתורי מכולם, "כוח הביניים" זהו כוח שהוא לא טומאה, ולא קדושה. מותר להשתמש בו, אבל לא כולם יכולים. זוהי יכולת מולדת."

הוא עצר מספר רגעים.

אריה החליט שהוא צריך לשאול.
 "אז אם זו יכולת מולדת, ויש לי את זה, אז למה לא הוזמנתי גם כן להוגוורטס כשהייתי בן 11?"

הרב הביט בו ברכות.
 "עוד לא סיימתי."

~~~~~~~~~

 אני רוצה לציין, שכל מה שאני אומר בפרק הזה והבא, בנוגע לכוחות הטומאה והקדושה, נכול בכללותו.

את כוח הביניים אני המצאתי.

תגיבו.

הפרק הקודם		הפרק הבא