הקללה

"אני אוהבת אותך" עינייה נפגשו עם עיניו הרטובות של ג'יימס

"לילי," לחש "הצילו"

לילי התישבה על ברכיה, כשפניה מטה, ורק אמרה "ג'יימס"

לפתע הגיעה דמות מפחידה, לבנה, כל כולה, רק עינייה היו שחורות, קודרות.

הוא צחק "לא תצליחי לעולם!" 

לילי עדיין בכתה, "אני רוצה הביתה"

"לא!" אמרה הדמות "אני, הלורד וולדמורט! לא תצליחי להתחמק!" וולדמורט צחק צחוק מרושע

"לא," לילי נעמדה על רגלייה, היא נגבה את הדמעות, ואמרה, "לא, אתה לא רק הלורד וולדמורט, אתה גם הלורד של האופל, האופל הקודר, הקר, אתה זה שצריך ללכת הביתה" היא חיקתה רגע, ואז הוסיפה,

"אני יודעת, אני יודעת שאתה פוחד... אתה רוצה ללכת הביתה"

"על מה את מדברת, צוציקית?" שאל וולדמורט, ולאט לאט ראו, איך הוא נחלש

"אני מדברת אליך, למה, מי עוד אתה רואה שהוא פוחד?"

לילי, עמדה זקוף עם פנים זועפות, ג'יימס, חייך, והאגריד הנהן ללילי.

"א..א..אני לא יודע על מה את מדברת.." אמר וולדמורט

"לא שיניתי נושא דיבור," אמרה לילי "אני עדיין מדברת עליך"

"אבל.. זה לא יתכן!" לפתע וולדמורט התאפס על עצמו, "לא!!!" וולדמורט צווח, 

"או, כן." לילי אמרה "תשחרר אותו" היא חקתה רגע, ואז הוסיפה "מיד"

"שלא תחשבי שזה כזה פשוט!"

"זה נראה פשוט עד עכשיו" 

"ררררר!!!" צווח שוב וולדמורט "שלא תעזי אפילו לנסות"

"אני, לאומתך, מעזה אפילו לנסות"

הפרק הקודם		הפרק הבא