הרפתקאות הארבעה

היי! 

אז פרק שישי! אל תשכחו שהבטחתי שאני לא נוטשת. אני לא. נשבעת! 

זה פשוט לוקח קצת זמן לפעמים. כבר הקלדתי את שני הפרקים הבאים, אז כל מה שצריך עכשיו זה שפופי תערוך אותם. לעודד אותה בבקשה! למרות שכמעט אין לה זמן כי יש לה עבודות מבית ספר.

רעיונות\הצעות\ תיקונים\תגובות\ ינשופים\ והצעות להמשך מתקבלים בברכה.

חג לזניה שמח! (לזניה ללא גלוטן. זה חשוב!)

קריאה נעימה!

לאיזבל נדמה שהיא עומדת במטבח כבר שעות, (למרות שעברה רק חצי שעה) עד שבסוף היא איבדה את סבלנותה ועלתה במדרגות, פתחה את דלת חדר האיפור של אמא שלה (כן,כן...לאמא שלה היה חדר איפור. הוא אמנם היה רק חדרון קטן שהיה צמוד לחדר השינה של ההורים שלה, אבל הוא עדיין נחשב חדר איפור.) 

אמא שלה כבר הייתה מוכנה לנסיעה, אבל עדיין התעסקה באיזה מברשת איפור קטנה. 

איזבל נכנסה לחדר בשיא השקט, ונעמדה מאחורי אמא שלה. 

כשאמא שלה הסתובבה כדי לקחת משהו מאיזה שהוא מדף שהיה תלוי מאחוריה היא נתקלה באיזבל, כמעט דפקה את הראש בקיר, וצעקה "איזבל! אני יכולתי לפתוח את הראש ככה! למה את לא מודיעה כשאת נכנסת?!" 

 בסוף אחרי שהיא נרגעה קצת, היא שאלה "למה את פה בכלל? אמרתי לך לחכות לי למטה!" 

איזבל גילגלה עיניים. "דבר ראשון: לא לקרוא לי איזבל! כמה פעמים צריך להגיד לך את זה? דבר שני: אם תמשיכי לעמוד כאן, ולאפר את עצמך בכל מיני מברשות קטנות, עפרונות, ואלוהים יודע מה עוד, לא נספיק להגיע בזמן שרצית שנגיעה לסמטת דיאגון, ואז את תתלונני על זה שעות, כי כל האנשים כבר יקנו את כל הדברים הטובים, וישאירו לנו את "הדברים המקומטים"- אז בואי כבר!" 

אמא של איזבל פתחה וסגרה את פיה, כאילו היא רוצה להגיד משהו אבל מתחרטת על זה, אבל בסוף היא אמרה "בסדר… בסדר, רק תצאי מפה בבקשה, גם ככה מספיק צפוף פה, ואני צריכה לגמור להתארגן." איזבל שכבר הייתה למודת ניסיון, חייכה לעצמה והבינה שאם היא לא תעשה משהו בנושא הן יצאו רק בצהריים. 

ולאיזבל לא הייתה שום כוונה לעשות משהו בנושא. 

היא המשיכה לחייך לעצמה, והלכה לחדר בידיעה שיש לה עד הצהריים כדי לתכנן כל תעלול שיעלה 

לה לראש.

 היא פשטה את החצאית המטופשת ואת החולצה המגרדת, לבשה בגדים נורמליים, התיישבה ליד השולחן, והתחילה לצייר תרשים מפורט ביותר של חדר האיפור של אמא שלה. אחרי שהתרשים היה גמור, היא הכינה רשימה של כל מה שהיא צריכה בשביל הפעלול הבא שלה. (שכמובן היה על אמא שלה.) אחרי שהיא גמרה את הרשימה היא הלכה לבדוק מה יש לה מתוכה, (כמובן שאת כל ציוד הפעלולים שלה היא החביאה מתחת לקרש רופף שהיה מתחת למיטה שלה, והיא רופפה אותו עוד יותר.) היא גילתה שאין לה כמעט כלום מהרשימה, ושאת כל הדברים שהיא צריכה כדי לשגע לגמרי את אמא שלה נמצא בחנות הוקוס מוקוס של האחים וויזלי. 

איזבל נאנחה, לבשה בחזרה את כל הבגדים המעצבנים שלה וירדה בחזרה למטה, מודעת לחלוטין לזה שהיא מכניסה את עצמה לתוך מסע קניות בלתי נגמר.

 היא אספה מחדש את השיער שלה, ונכנסה לחדר איפור של אמא שלה.

"אמא, לא אכפת לי מה את עושה כרגע, וכמה זמן יקח לך לעשות את זה, אבל אנחנו הולכות עכשיו."

  אמא שלה הסתכלה עליה במבט חשדן, כנראה חשבה שאיזבל מתכננת משהו שלא קשור בכלל 

לקניות. טוב, לפחות בזה היא צודקת.

 אחרי דקה של בהייה משונה מצד אמא של איזבל, והיתממות מתחכמת מצד איזבל, אמא שלה נאנחה. 

"בסדר, אני באה. לכי תביאי את הפלו."

 איזבל הלכה למטבח והורידה מהמדף השלישי מלמטה צנצנת מלאה באבקת פלו. היא כבר הייתה מוכנה עם הצנצנת, (וגם עם תוכנית מפורטת איך ברגע שהיא תשאיל קצת כסף מהכספת הענקית של ההורים שלה, היא תתחמק מאמא שלה ותלך לקנות את כל מה שהיא צריכה.)

אמא שלה ירדה מהחדר שלה (היו להם שלוש קומות בבית) ואבא שלה אחריה. הואעצר שנייה לתת נשיקה לאיזבל.

"אני חוזר מאוחר, אל תחכו לי עם ארוחת ערב."

 אמא שלה הינהנה.

"איזבל, בואי נלך. אדוארד, תעשה טובה, וכשאתה חוזר תביא לאיזבל מזוודה, טוב?" 

הוא הינהן, יצא החוצה לגינה המסודרת יותר מדי, והתעתק.

איזבל לקחה קמצוץ אבקת פלו ונכנסה לתוך האש.

"סמטת דיאגון!" 

הלהבות הסתחררו ונהיו ירוקות. 

איזבל ראתה בתים של קוסמים אחרים חולפים מול הפנים שלה.

ואז היא הייתה בקלחת הרותחת, מחכה לאמא שלה שהגיעה מיד אחריה, מנקה את הגלימה שלה מאבק ומושכת את איזבל אחריה לתוך החצר.

להגיב בבקשה! 

וגם: השם שלי (א.נ) הוא ראשי תיבות. תצליחו לנחש אותם? 

הפרק הקודם		הפרק הבא