המפחידנים 1- דבש החכמים

״בעצם״ אמרה זואי כשעלו במדרגות רחבות ומוזהבות, ״אני לא חושבת, לפי הספרים, שפיבס יכל לאכול. אני כן יכולה לאכול״

״שאלה נבונה, זואי. אבל אני יודעת עלייך הרבה. אני יודעת שיש לך אלרגיות למלא מאכלים״

״זה נכון!״ הופתעה זואי, ״למען האמת, הדבר היחיד שאני יכולה לאכול זה לחם, וגם זה לפעמים עושה לי בחילה.״

״אז מאחר ונכנסת לעולם המפחידנים, עכשיו יהיה לך קשה יותר לאכול. למפחידנים יש מאכלים מיוחדים שהם יכולים לאכול, וזה מה שנעשה בסעודת פתיחת השנה. אחר כך יהיה טקס מיון״

״גם פה יש בתים?״

״אצלנו קוראים לזה פשוט כיתות. ואין רק 4, יש 10. כל אחד נקרא על שם של אבן חן״

״גם להם יש תכונות?״

״לא. כל כיתה היא קבוצה של תלמידים, שהם כמו משפחה. עשרת הכיתות הן- ענבר, אמטיסט, ג׳ספר, אקוורמין, גארנט, אגת, עין הנמר, מלאכיט, אוניקס ותורכיז. כל שנה מצטרפים מאה תלמידים חדשים לבית ספרינו, כלומר, 10 תלמידים לכל כיתה, 5 בנים ו5 בנות. אני הייתי בכיתת אוניקס כשהייתי ילדה. אמנם זה לא רשמית לפי התכונות, אבל מנסים למיין תלמידים כמה שיותר דומים לאותה כיתה. כל חמישיה של בנים או בנות הם בד״כ חברים והם ממש כמו אחים. לכל חמישיה יש מדריך או מדריכה, שעוזר או עוזרת להם.״

״מעניין איפה אני אהיה״ תהתה זואי

״בקרוב נגלה״ מטילדה פתחה זוג דלתות שהובילו לאולם מפואר.

המון ילדים וילדות ריחפו שם לכל הכיוונים. כולם לבשו את התלבושת המוזרה של בית הספר. כמה מהם התגודדו בצד התקרה לתחרות גיהוקים, כמה מהם התאמנו בשפיכת דיו על ראשי תלמידים אחרים ומורים, ועוד כמה ניהלו מלחמות מסטיקים. ״וואוו״ העירה זואי כשנכנסה ״נראה… מעניין״

״זהירות!״

מישהי הפילה אותה הציזה בדיוק כשצנצנת דיו שחור התנפצה לידם. הילדה שהעיפה אותה הצידה חטפה כמות של דיו בפרצוף במקומה.

״אוי… סליחה!״ נבהלה זואי. היא עזרה לילדה לקום ולנגב את הדיו ״וגם תודה״

״על לא דבר״ היא חייכה חיוך עליז וריחפה מעט. היו לה תלתלים בלונדיניים קופצים, עיניים ירוקות בורקות וגשר בשיניים, ״שמי מריה. ומי את?״

״זואי. את גם שנה ראשונה?״

״כן, ואני חייבת לומר שמעולם לא ראיתי מקום מוזר כמו זה״

״את צודקת״

מריה צחקה, ״אבל כיף פה בצורה לא רגילה!״

זואי הנהנה, ״בואי נקווה שלא נהפוך גם אנחנו לכאלה מוזרות״

״אוהו, בטח שנהפוך!״ מריה חייכה שוב.

בום!

זואי הפעם דחפה את מריה הצידה.

אחרי ששתיהן ניקו את הדיו מעליהן, הן מיהרו לעוף למעלה, שם היו כל התלמידים החדשים.

״כשאני קוראת בשם של תלמיד, הוא צריך להגיע הנה. כידוע לתלמידים הוותיקים, אני קובעת לאיזה בית הוא שייך בעזרת דיקלום של- ״ אנחנו מוזרים״ הכריזה מטילדה

זה אחר זה נקראו ילדים לטקס המיון. מטילדה המנהלת דקלמה דיקלום מוזר כלפי כל אחד

אנחנו מוזרים

יותר מכל יצור

כי אנחנו כה טיפשים

שכולם מרימים גבה

וכעת תצטרף גם אתה

למקום הכי מוזר

אז ברוך ברוך הבא ל-

ואז צעקו שם של כיתה.

הראשונה שהתמונה היתה תלמידה ענקית. היא חצתה את האולם בום בום וחיכתה שיסיימו את הטקס. היא התמיינה לבית ג׳ספר והתברר שקוראים לה טינה.

״יש! תורי!״ קראה רייצ׳ל כשבאה לכיוון השרפרף. המורים חרצו לה לשון ושרו לאט תוך כדי שהקיפו אותה-

אנחנו מוזרים

יותר מכל יצור

כי אנחנו כה טיפשים

שכולם מרימים גבה

וכעת תצטרף גם אתה

למקום הכי מוזר

אז ברוך ברוך הבא ל-

עין הנמר!!!

רייצ׳ל רצה, שיערה בצבע הארד התנפנף מאחוריה. המדריכה של עין הנמר בנות שנה א׳, דיילי, קיבלה אותה בצנצנת דיו שהכתימה אותה.

סוף סוף הגיע תורה של זואי.

אנחנו מוזרים

יותר מכל יצור

כי אנחנו כה טיפשים

שכולם מרימים גבה

וכעת תצטרף גם אתה

למקום הכי מוזר

אז ברוך ברוך הבא ל-

זואי עצמה את עיניה בשעה שצעקו- ״תורכיז!״

היא הצטרפה אל המדריכה של תורכיז, דייזי, חטפה צנצנת דיו בכתף, העיפה מבט מתנצל אל רייצ׳ל, ונעמדה ליד ליילה, תלמידה שהתמיינה לשם קודם. 

הנחמה שלה היתה, שגם מריה התמיינה לשם.

עוד שני בנות הגיעו לתורכיז. אחת הייתה אן, גבוהה ומנומשת, ולשנייה קראו סופי, בעלת שיער שחור מקורזל ומשקפיים כחולות עגולות. מראה של חננה אמיתית.

הבנות האלו היו נחמדות. הן חלקו צחוקים וחוויות מוזרות מהיום ההזוי הזה. אחר כך דייזי המדריכה דיברה-

״מה שהיה לכן עד עכשיו היה שיעמום אמיתי. אבל חכו חכו, עכשיו יתחיל הכיף!״

זואי נאנחה.

הסעודה עברה בשלום. זואי גילתה שמפחידנים יכולים לאכול אך ורק ממתקים. דייזי הסבירה שיש דברים שהיו אמורים להיות ממתקים, אבל יצאו מגעילים נורא, כמו מרשמלו פצפוצי בננה וסופגניה במילוי תרד. אחרי שזואי התמלאה בשוקולד וסוכריות מציצה מהאהובות עליה, בתוספת גלידה, הגיע הזמן ללכת לישון.

הדירה שלהן היתה בקומה 35. היו שם בדיוק 5 מיטות רכות ונעימות, מנורת לילה לכל אחת, שידה קטנה ושולחן כתיבה. היה גם ארון מרווח, לבגדים המוזרים.

זואי הניחה את חפציה בצד, לבשה פיג׳מה פירחונית שמצאה בארון, ונשכבה.

״לילה טוב״

״לילה טוב״

״לילה טוב״

״לילה טוב״

״לילה טוב״

״לילה טוב״ אמרה דייזי אחרונה וסגרה את הדלת, כדי ללכת לתורכיז בנות שנה רביעית, איפה שהתגוררה.

הפרק הקודם		הפרק הבא