צוות ה'

טוב אני בהתקף דארמיוני אז קבלו 

הרמיוני ריחפה לעבר בית הקברות על שם מרלין,  שם היא אמורה להיות קבורה. ה' נתן לה להסתובב למטה, כשהיא רואה ואינה נראית  פנתה לקבר שלה,

וראתה דמות בלונדינית רוכנת מעל הקבר, דמעות נצצו בעניה של הדמות, לקחו לה כמה רגעים אבל היא זיהתה את הדמות, זה היה דראקו מאלפוי. היא השתתקה ודראקו החל לדבר,

" הרמיוני אני מצטער ההייתי צרייך להגיד לך קודם, ההייתי טיפש חשבתי שלא תסלחי, לא תביני אבל ההייתי צריך לומר יותר מכל שאני אוהב אותך". הרמיוני החלה לבכות, היא חשבה על כל הרבים, על כל מה שקרה במורצת השנים, אבל יותר מכל על איך שהלב שלה קופץ כל פעם שנפגשו, היא הכחישה את זה ואמרה שזאת רק התשוקה לנקמה, אבל היא הבינה מה זה, זאת הייתה אהבה, היא ריחפה מול דראקו מודעת לכך שלא יוכל לראות אותה, היא ריכנה קדימה ונשקה לו על השפתיים, השפתיים שלו היו חמות,  היא התחילה לרחף למעלה יודעת שזמנה נגמר, בעוד דראקו יכול להישבע, ששמע את הרמיוני לוחשת גם אני אוהבת אותך.

הפרק הקודם		הפרק הבא