ישיבת ואולפנת בר-אילן לקוסמים ומכשפות

כל חבורת אחדות נכנסו לבית הכנסת, ואחרי התפילה נפגשו בחוץ (זה לא בתקופת קורונה, מותר התקהלויות :)

״סימן טוב, ומזל טוב, סימן טוב, ומזל טוב!..״ כולם שרו לאריה, שיצא אחרון מהתפילה.

אריה צחק, הודה לחבריו הקרובים, והתחיל ללכת לפארק.

״רגע, אריה, בוא נלך לחגוג בפיצה!״ הציע ישראל.

״כןןן!!״ התלהבו אורי יוסף ומאיר.

״לא!״ קבע אריה. סוף סוף הוריו בבית לערב שלם, הוא רצה לחזור לחגוג איתם. ״אבא ואמא חזרו היום מוקדם, שירה חזרה מהאולפנה, ודביר מגיעה אם ערוסתו דבורה לארוחת ערב. אני רוצה להיות בבית.״

״טוב...״ אמרו כולם. מאוכזבים.

״מה ההורים שלך אמרו, מאיר?״ שאל אריה.

״הם אמרו שזה נשמע מגניב. רק הם לא הבינו איך נשלח להם ינשוף אם אנחנו לא יודעים איפה לקנות אחד...״

״אל תדאג. אנחנו ניקח אותך לשם ביום שאחרי תשעה באב, עוד שבועיים.״ אמרו התאומים.

״גם אותי! אבא תמיד עסוק מידי...״ אמר יוסף, שאמו, תינוקת של בית רבן (אם למישהו יש שם יותר טוב ליהודי נטול קסם, שיכתוב בתגובות בבקשה) לא יכולה ללכת לשם.

״גם אני מצטרף. אני לא רוצה ללכת לשם לבד...״ אמר אריה בעצב, וכולם ידעו שכשאמר לבד, התכוון ממש לבד.

״טוב אז קבענו ביום שאחרי תשעה באב? אם למישהו יש בעיות שיודיע בבר מצווה של אריה או של יוסי. ואריה, אם אתה מחליט שכן בא לך פיצה, תתקשר!״ סיכם ישראל.

״סבבה! תודה חברה׳!״ אמר אריה והלך לביתו.

כולם התחילו לחזור לבתיהם, אבל אז מאיר שאל שאלה שרק אריה ידע לענות אליה:

״תגידו, איפה בכלל נמצאת הישיבה הזאת?״

״נראהב לי ש... באזור...״ גימגם אורי.

״אזור ים המלח. נראה לי.״ ניסה להשלים ישראל.

״אריה!״ צעק יוסף למנהיג החבורה המתרחק.

״מערות קומארן!״ צעק אריה. בלי לבסתובב, בלי לשאול מה, ובלי לעצור.

מה דעתכם על המיקום? וגם, רוצים לשמוע על הבר מצווה שלהם, או לדלג ישר ליום שהם הולכים לקניות בקוסם-מהדרין? תכתבו לי בתגובות בבקשה!     

הפרק הקודם		הפרק הבא