תודה ל"גוגל הגאון" על ששכנעה אותי לכתוב את הפרק הזה, בקיצור, תודה, על החפירות.... ותודה על הרעיון.... באמת עשיתי מנקודת המבט של מואנה
*פלאש* הכל קורס *פלאש* ההורים שלי קוראים לעזרה *פלאש* סבתא ברגעיה האחרונים, מניחה מחרוזת בידיי *פלאש* צללית של 11 נשים עומדות ומשלבות ידיים.
התעוררתי מלאת זיעה קרה והבטתי בשעון שהיה לייד איפה שישנתי, 0:39 היה רשום. הבטתי סביב "איפה אני נמצאת?" המקום היה נראה לי מוכר, הייתי מסיירת עוד, אבל הייתי ממש עייפה
חזרתי לישון
*יום למחרת* קמתי, וראיתי ארון ליידי "מוזר..." מלמלתי. הבגדים בפנים היו... ובכן, מזעזעים. לבשתי בגד ירוק קרוע עם לבבות סגולים זוהרים. הבטתי במראה שהופיעה כשמצמצתי. "אני נראת נוראאאא..." לחשתי. קול נשמע מ.... ובכן, כל מקום! "מואנה, אם את לא אוהבת את זה, את יכולה **** ******" גרזן נפל משום מקום ופגע ממש לידיי "ס...סליח...סליחה..." מלמלתי "תגידי שאני המלךךךך" מצמצתי להגיד שהוא המלך? חשבתי מה, הוא בן שלוש? וצחקקתי. "אני רואה מחשבות!!!!" נשמע הקול ו10 סוגי כלי נשק שונים נפלו מן השמיים. "זה חסר טעם להתנגד, כי אני שולט בכל מה שקורה על האי הזה, ואם תרצי או לא, אני יכול להרוג את כל מי שאת אוהבת" נתפסתי בעתה. זה בדיחה? זה חלום? זה אני בכלל חושבת? מה קורה פהההה??!?!??!!?? חשבתי ותפסתי את ליבי בחוזקה "את חושבת מהר ויותר מידיי!!!!" הזהיר אותי הקול "אם את רוצה להמשיך לחיות, את צריכה לסתום! ועכשיו, להצגה המרכזית, השתלטות עם העולםםם"
|