אמת או חובה חצויים

נ.מ: ניקו
אני בסכנה, אני בסכנה ממה שנקרא "בת אפרודיטה". אני די בטוח שאני מת.
" אמת או חובה די אנג'לו?" שאלה אותי פייפר במתק שפתיים. "אמת" עניתי.

אני לא עד כדי כך טיפש כדי לבחור בחובה כשפייפר השואלת / מחליטה.

"אתה צריך לומר לנו מה היא הוא הייתה האהבה הראשונה שהרגשת" אמרה לי פייפר בחיוך.

אוי. "טוב כולם... יש לי משהו לומר לכם. האהבה הראשונה שלי הפכה אותי לבי", נשמתי נשימה עמוקה.

ג'ייסון הסתכל עלי, והינהן בראשו "התביישתי בזה, אבל עכשיו יצאתי מהארון".

כולם חוץ מג'ייסון הסתכלו עלי בתדהמה.ואני הסתכלתי לפרסי בעיניים, "האהבה הראשונה שלי היא פרסי ג'קסון".

היה מצחיק לראות אותו מחוויר, אבל דווקא אנבת' הסתכלה עלי בחיוך.

"אני מבין אם אתם רוצים לנתק ממני קשר..." אמרתי אם מעט ביישנות "מה?!" צעקו כולם בבת אחת "אין מצב, שום סיכוי" אמר פרסי בהחלטיות,

" אתה לא תיפטר מימנו בקלות כזו" הוסיפה אנבת'. "אגב, תודה ג'ייסון" אמרתי לו.

"אין בעד מה ניקו" ענה לי בחיוך. " רגע.... אתה אומר לי שידעת?!" צעקה עליו פייפר.

"קופידון הכריח אותו להתוודות, הייתי שם במקרה" הרגיע אותה.

בנתיים אני הסתכלתי לכיוון של ליין, כי לא שמעתי אותה מאז שהתוודתי. ולתדהמתי היא לא הייתה שם.

ובדיוק הייזל שאלה "ראיתם לאן הלכה ליין?". "די אימורלטס" קיללתי בשקט.

קמתי ממקומי והסתכלתי על ריינה, שהנהנה בראשה.ורצתי לחפש אותה.
נ.מ: ליין
רצתי, אני לא יכולה לומר כמה קילומטרים, כי לא עקבתי. ברגע שניקו אמר שהוא בי/גיי עשיתי מסע אור* לשביל שמוביל לגבעת החצויים.

הגעתי לראש הגבעה ולעץ של תאליה והתמוטטתי על הרצפה. דמעות זלגו על לחיי. נשענתי על העץ, אך להפתעתי במקום עץ מצאתי גוף חי.

זרועותיו של אותו אדם עטפו אותי. ניחשתי כבר מי היה אותו אדם.
נ.מ: ניקו
ברגע שהתחלתי לרוץ עלה בדעתי הרעיון להשתמש במסע צללים.

אז התפוגגתי לצללים והופעתי מחדש על ראש גבעת החצויים.
ראיתי את ליין, ליד העץ. אז בשקט התיישבתי מאחוריה.

כאשר היא נשענה אליי הופתעתי. אך לפי הקפיצה (מבהלה) שלה ידעתי שהיא לא ידעה שאני מאחוריה.
כרכתי את זרועותי מסביבה וחיבקתי אותה.
היא טמנה את פנייה בחזי. ואני שמעתי אותה אומרת חרש "חשבתי שאתה אוהב אותי".
"אני באמת אוהב אותך", אמרתי לה גם אני חרש.
"אמרתי שפרסי הוא האהבה הראשונה שלי, אבל מי אמר שאין לי שנייה?".
היא הרימה את פנייה, "אתה צוחק, נכון?" אמרה, אם נימת תוכחה בקולה.

חיבקתי אותה חזק יותר, "אני בחיים, בחיים לא יצחק איתך על דברים כאלה", מעט עלבון נשמע בקולי.

"יקח לי זמן, אתה שברת לי את הלב" ליין אמרה אם מעט כעס.”אני באמת מצטער,

אבל לב שבור אני יכול לאחות בלי צורך להיות בן אפולו.בבקשה" התחננתי. היא היססה.

"בסדר, אני יתן לך". ושפתייה שלה פגשו את שלי. נישקתי אותה ברוך. אחרי דקה התנתקנו," זה באמת קרה עכשיו?" שאלה אותי ליין בעודה מוחת את דמעותיה.

"כן" עניתי ומשכתי אותה לנשיקה קצרה ומתוקה." וגם זה קרה".
...........
הייייי
2 תגובות ואני ממשיכההההה
ואני מחכה לפירגונים, יצא לי ארוך!
*אגב, מסע אור הוא יכולת שהמצאתי בשביל ליין. והיא יכולה להשתמש בה רק בלילה.
עכשיו, מכיוון שאני מבינה שלא הסברתי כמעט שום דבר על ליין אני התאר אותה במין סוג של "תעודת זהות":
שם: ליין מון
תאור: עיניים כסופות עם ריסים ארוכים. שיער מעט גלי, מהקרקפת עד לכתפיים שחור ומהכתפיים לחזה כסוף (טבעי, דרך אגב). שפתיים ורודות מלאות. טיפה נמשים. אף צר וקצר.
גיל: 16 וחצי
גובה: מטר שבעים
כוחות: מסע אור, יכולות צייד מושחזות. מצטיינת בשימוש ב2 פגיונות כסף וחץ וקשת.
יכולות טיפוס, ריצה, התחמקות וכ'ו ברמה על טבעית.

הפרק הקודם		הפרק הבא