פרסי גקסון, שה"ה, ה"פ נפגשים

נ.מ סופי פוסטר

ישנתי הלילה מתחת לעץ של קאלה וכרגיל היו לי חלומות רעים, רק שהפעם לא ממש הבנתי אותם.

ראיתי לרגע נער יפה, אני והוא החזקנו ביחד גביע מוזר, ואז הכל התחיל להסתובב. זה הרגיש קצת כמו זינוק אור, אבל גרוע פי מליון. הגעתי ביחד עם הנער לאיזה בית קברות, ואז ראיתי מישהו פשוט מלחיץ, היו לו עיניים אדומות, ולא היה לו אף! האיש נחש כיוון מקל לעבר הנער וצעק "אבדה קדבה!" הנער התמוטט ואני הרגשתי שאני רוצה לנקום. 

החלום התחלף. ראיתי את עצמי, וראיתי גם את גיזלה ופינטן וגתן ורוי. הם החזיקו את כל החברים שלי, ואיימו להרוג אותם. אני לא שמעתי מה הם אומרים, אבל רציתי לעצור אותם, ניסיתי, אבל לא הצלחתי לזוז. התעוררתי בבת אחת, עם מלא רוק אליקורן על הפרצוף. לונה ואין שיחקו, בזמן שסילבני ליקקה לי את הפרצוף. 

ליטפתי אותה קצת, אבל הייתי צריכה ללכת לבית, הברבור השחור אמר שיחכה לי שם, אז מיהרתי קצת.

כשנכנסתי, מר פורקל עמד שם ונראה קצת לחוץ... "חבר שלי, אלבוס, מנהל בית ספר.. מיוחד, בואי נגיד. זה בית ספר לקוסמים ולמכשפות" הוא אמר. לא הבנתי, יש בעולם קוסמים? ומכשפות? לא אמרנו שיש רק 5 יצורים תבוניים בעולם? "לא הבנתי" אמרתי. "יש בעולם, חוץ מהטרולים, הגמדים, הגנומים, הענקים, האלפים, ובני האדם גם קוסמים. המועצה לא יודעת עליהם שום דבר, אבל כמו שאת יודעת, המועצה לא יודעת כלום" הסביר מר פורקל. "ומה זה קשור אליי?" שאלתי. באמת לא הבנתי כלום. "אלבוס, החבר שלי, הזמין אותך ואת חברייך לבית ספרו" "רגע, מה?"

הפרק הקודם		הפרק הבא