הכי אמיתי שיש

סנייפ נכנס לכיתה. ״היום, תעבדו בזוגות.״ הוא אמר בקול קר. ״וויזלי, אתה עם גריינג׳ר. לונגבוטום, אתה עם פאטיל. מאלפוי..״  הארי הסמיק למחשבה שדראקו יהיה עם מישהו או עם מישהי אחרת. ״אתה עם פוטר.״ הוא אמר, ודראקו והארי החליפו מבטים. הלב של דראקו היה על סף מוות, והלב של הארי הרגיש כמו קונפטי. ״..ופיניגן, אתה עם תומאס. אם למישהו יש בעיה עם השותף שלו.. תפטרו אותה בעצמכם.״ הוא אמר והסתובב ללוח. ׳עמוד 185׳ הוא כתב על הלוח. דראקו התקרב לכיסא הקרוב אל הארי, הארי הרגיש כאילו מישהו מחזיק לו בלב. הרמיוני קמה כדי לעבור ליד רון. ״אז אמ..״ דראקו מילמל ושניהם הסתכלו לרצפה בלחיים אדומות. ״אה.. כן, שנעבוד?״ הארי שאל והיה ניתן לשמוע קצת אכזבה וכאב בקולו. הוא פתח את השיער בעמוד 185. ״שיקויים אפלים..״ הוא התחיל לקרוא. ״כשרוקחים שיקויים אפלים, ללא ספק צריך להיזהר לא לשם יותר מידי חומר, כי הדבר עלול לגרום לנזק מכיוון..״ הוא הפסיק לפתע, ושם לב ש דראקו מניח את ראשו על הספר ומסתכל עליו בעיניים עצובות. דראקו לקח פתק וכתב ׳אתה שלי. לא אכפת גם אם כל העולם יהיו נגדנו, אני אהיה נגד העולם, האז.׳ הארי קרא את הפתק בזמן שהסמיק כמו מטורף. ״אני אוהב אותך.״ הוא לחש לדראקו. ״גם אני.״ דראקו ענה והם החזיקו ידיים. ״למה זה כל כך קשה?״ הארי לחש באוזנו של דראקו והיה על סף דמעות. ״כי אנחנו הומואים, הארי. אנחנו הומואים, והחלק הכי גרוע; אנחנו הומואים מאוהבים.״ דראקו ענה בלחישה. הארי הסתכל ימינה ושמאלה, וכשראה שכולם עסוקים בעצמם, כולל סנייפ.. הוא הניח את ראשו על הכתף של דראקו. הארי לקח נשימה. ״לשיער שלך יש ריח מדהים״ הוא לחש. דראקו צחקק, וזה עודד אותו קצת. ״תודה,״ הוא השיב, ושניהם צחקו. הארי שם את רגלו על הרגל של דראקו. ״אני רוצה שנהיה זוג. ושכולם ידעו על זה, וישמחו בשבילנו.״ הוא אמר לדראקו בשקט. ״אין לך מושג אפילו כמה אני רוצה את זה..״ דראקו השיב. ״אבל העולם הזה דפוק.״ הוא אמר בעיניים עצובות. ״פוטר ומאלפוי! לעבוד!״ סנייפ צעק לעברם. הם חזרו לספר. ״אחרי השיעור, אני לוקח אותך לדייט.״ דראקו לחש להארי. חיוך גדול עלה על פניו. ״לא! מה? איך?״ הוא שאל בהתרגשות. ״מתחת לעץ, אם מישהו ישאל, נגיד ששלחו אותנו מתחת לעץ כדי לסדר את העניינים. עכשיו, בוא נעבוד כדי שהמרושע הזה לא יצטרך לצרוח עלינו שוב.״ הוא אמר, הארי צחקק.

-אחרי השיעור

דראקו יצא לפני הארי, וחיכה לו. ׳דייט מתחת לעץ?!׳ הוא חשב וחייך. ׳הוא כזה רומנטי!׳ הוא יצא החוצה. דראקו חייך אליו. שלוש שניות אחרי זה, הוא תפס לו את היד והלך איתו לחצר. הם יצאו, והגיעו לעץ, הם ישבו מתחתיו. ״איזה מזל שזאת לא הערבה המפליקה..״ הארי צחקק. ״כן, אה?״ דראקו השיב בחיוך. ״אתה כזה חתיך כשאתה מחייך.״ 

״אה-סליחה, רגע, אתה אמרת שאני חתיך?״

״אולי.. למה?״

״כי.. לא יודע, כי אולי אתה הילד הכי יפה וחמוד בעולם?״

״אתה כזה מקסים.״

שניהם הסתכלו על האגם.

דראקו תפס את ידו של הארי.

הארי הניח עליו את ראשו.

״אני רוצה שנצא מהארון, דראקו.״ הארי אמר והסתכל עליו.

דראקו הביט בו, ועל פניו היה אפשר לראות שגם הוא רצה.

הפרק הקודם		הפרק הבא