אני קוסם חצוי

מאדם פומפיי באה ולקחה את אמה למרפאה, והפרופסור לונגבוטום שאל אותנו מי היה עד למקרה. כולם הסתכלו עליי.

״ הבנתי. בוא איתי לוק.״

בחוסר רצון הלכתי עם הפרופסור לונגבוטום ובוא הוביל אותי למשרד המנהלת. כשנכנסנו מיהרתי להגיד,

״ פרופסור, אני לא עשיתי כלום!״

״ אף אחד לא אמר שעשית מר ג׳קסון.״ אמרה הפרופסור מקגונגל, ״ אנחנו רק רוצים שתספר לנו מה קרה לפי עינך.״

נשמתי עמוק וסיפרתי להם את כל הסיפור. ״... זה היה נראה כאילו, כאילו-״ 

״ כאילו הטילו עליה קללה.״ זאת היתה ג׳ניפר לוקאן מרייבנקלו.

״ גברת לוקאן, למה את לא בשיעור?״ שאלה אותה פרופסור מקגונגל.

״ אז אתם רוצים שאספר לכם או לא?״ התעצבנה לוקאן. חוצפנית הילדה.

״ ספרי בבקשה ג׳ניפר.״ אמר פרופסור לונגבוטום. ( בקיצור פרופסור .ל. )

״ אז ככה,״ סיפרה לוקאן, ״ זה היה באמצע השיעור, טיפלתי בצמח המוזר הזה עם הפוטר המוזר הזה, ואז ראיתי הרייצ׳ל הזאתי מכוונת

את השרביט שלה לכיוון אמה הווירדו. זהו מה אתם מסתכלים?״ סיימה לוקאן. 

״ לוקאן את משוחררת, נוויל, קרא לעלמאת לאבגוד ותראה אם אמה כבר הבריאה. ג׳קסון, תישאר כאן.״ סיימה הפרופסור מקגונגל.

______________________________________________________
״ זאת היא! היא אשמה בהכל!״ צעקה רייצ׳ל.

״ ריצ׳י, מה עשיתי לך??״ הזדעקה אמה.

״ תמיד הרסת לי הכל, מהיום שבו נולדת!!״

״ אבל ריצ׳י, אנחנו תאומות.״

״ בדיוק!״

״ לא מדמה מה עשיתי, תמיד התייחסו רק אלייך. תמיד כל חלום רע שלי חלמתי עלייך!״

״ בגלל זה קיללת אותי?!?״

״ כן אוקיי?!״

״ העלמה רייצ׳ל,״

״ מה פרופסור?

״ עונש.״

-------------------------------------

אני ממש ממהרת לחתונה של דוד שלי אז לא היה לי יותר מדי  להמשיך וזה סורי פרק הבא יהיה ייתר טוב.

הפרק הקודם		הפרק הבא