מעלליהם של הדור הצעיר

אלבוס התעורר בבוקר,ולקח לו כמה שניות להיזכר באירועי היום של אתמול.הוא החמיץ פנים,והתלבש.הוא היה כל כך מבולבל,עד שלקח לו זמן לשים לב שהוא מנסה לגרוב את הכובע שלו.הוא קם,והלך לאולם הגדול.הוא התיישב בשולחן גריפינדור, ליד אלין.אלבוס לחש לה בשקט:

"אני יודע שזה לא יהיה מנומס,אבל אני רוצה להוכיח להורים שלי שאני כבר לא תינוק.הם כנראה חושבים שאני תינוק,אם הם לא מספרים לי דבר כזה."

אלין,שבפיה הייתה חתיכה די גדולה של טוסט,בלעה אותה בשלמותה.

"מה שלא תעשה,אני רוצה לעזור."

אלבוס חייך אליה.כמה טוב שתמיד יש מישהו שתומך בך,גם בדברים הכי הזויים.

"מה יהיה הצעד הראשון שלך?"

אלבוס הסתכל מבעד לחלון,ונזכר שהחופשה קרבה.

"נראה לי שאני צריך לכתוב להם מכתב,אם אני לא רוצה לבלות את כל חופשת חג המולד בריב." אמר אלבוס בתמיהה.

"אז בוא נלך לינשופייה,היום יום שבת.נשלח להם מכתב."

אלבוס הנהן.

אחרי ארוחת הבוקר עלו שניהם למגדל גריפינדור.אלבוס הוציא עט נוצה וקלף.

לאמא ואבא.

אני יודע הכל.עליכם,עליו ועל הצלקת.אברפורת' סיפר לי.למה לא סיפרתם לי? אני חושב שזה בגלל שאתם חושבים שאני לא אצליח להבין.אבל הבנתי.הכל .אני , ואלין , ידידה שלי. גם רוז יודעת.סיפרנו לה.

זאת הייתה אמת לאמיתה.בערב הקודם אלבוס ואלין סיפרו על כך לרוז.וגם שהוריה עזרו.

אני לא בטוח שאני רוצה לחזור הביתה לחג.אני אשאר איפה שלא מסתירים ממני דברים.

                                                                       אלבוס.

אלבוס סיים לכתוב את המכתב.הוא גלגל אותו למגילה.אלבוס תחב את עט הנוצה אל תוך תיקו ואת המכתב לתוך כיסו.הוא לקח כמה חטיפי ינשופים,ויצא למדשאות,ואלין בעקבותיו.

כשהגיעו לינשופייה,אלבוס איתר את התנשמת שלו,הדוויג,שאותה קיבל במתנה לכבוד קבלתו להוגוורטס.הדוויג היתה בצבע לבן,ועינייה היו בצבע ענבר. למעשה,אלבוס קרא לה כך מכיוון שאביו ביקש ממנו,לזכר תנשמתו שלו,שאיבד בנעוריו.אלבוס נענה לבקשה.

אלבוס קשר את גליל הקלף לרגלה של הדוויג.הוא ליטף את ראשה,נתן לה את

אחד מחטיפי הינשופים.

"לאמא ואבא,בסדר,הדוויג?"

התנשמת כירסמה את אצבעו.היא הרשתה גם לאלין ללטף אותה,ואז פרשה את כנפיה והתעופפה מהחלון.

אלין ואלבוס הלכו חזרה לטירה.הם הלכו לישון,אלין במגורי הבנות ואלבוס במגורי הבנים.

ביום שלמחרת ,כשאלבוס ירד לארוחת בוקר,הדוויג הגיעה חזרה עם מכתב תשובה.היא הפילה אותו אל תוך קערת הדגנים של אלבוס.אלבוס,שהיה כל כך עסוק בלנסות להבין את מה שנמרח בגלל החלב,אפילו לא שם לב שאלין נתנה להדוויג כמה פרוסות טוסט.הדוויג אכלה אותם בכיף,וכשאלבוס סוף סוף הצליח להתיר את המכתב שלרגלה,היא כבר סיימה לאכול את כולם.אלבוס ליטף את ראשה של התנשמת ברוך,וזאת התעופפה מהחלון. אלבוס פתח את המכתב,וקרא בלחש עם אלין.

אלבוס היקר,

אנחנו מצטערים לשמוע שאתה יודע. רצינו לספר לך,אבל החלטנו שזה לא יהיה נבון , כי אתה לא תבין.עכשיו הבנו עד כמה טעינו. אתה כבר ילד גדול ואתה מבין.ואנחנו גאים בך על כך. אני ואמא דיברנו, והחלטנו שאם אתה רוצה להביא את חברה שלך, אלין , הביתה לחופשה,זה יהיה מאוד נחמד. ג'יימס מביא את מריסה-מה-שמה לחופשה.נשמח אם יאשרו לאלין לבקרנו בחופשה . תציע לה,אבל כמו שאני מכיר אותך, היא בטח היא קוראת את המכתב הזה יחד איתך.

                                                                        אוהבים,

                                                                               אמא ואבא.        

נ.ב: אל תראה לג'יימס את המכתב הזה. לא נראה לי שהוא ישמח לדעת שאני לא זוכר את שמה של חברה שלו. מריסה או מאוריסיה?

אלבוס צחקק.זה בהחלט שיפר את מצב רוחו.הוא פנה אל אלין.

"אז ...אלין,רוצה לבוא אליי לחופשת החג?" אלבוס הרגיש את הוא מסמיק.

"ממילא אני צריכה להישאר בהוגוורטס עם סבתא שלי, כי אבא שלי בשליחות בנורווגיה, אז אני חושבת שכן,למה לא? אבל אני צריכה לשאול את סבתא שלי. נתראה בחדר המועדון.חכה רגע."

אלין קמה מהשולחן ורצה אל שולחן המורים.היא רצה אל סבתה, והן התחילו לפטפט. אלבוס קם,והתחיל ללכת לכיוון חדר המועדון. הוא חייך לעצמו בתקווה. הוא ראה בדמיונו אותו ואת אלין,רוכבים על המטאטאים שלהם,מתאמנים,מכיוון ששניהם הם שחקנים בקבוצת הקווידיץ' של גריפינדור,אלבוס בתפקיד מחפש,ואלין בתפקיד חובטת. לצידה שיחקה רוז. ג'יימס על הקואפל,ומוני גם. גם מאט,חבר חדש שהכיר השנה,גם על הקואפל. עוד מישהי,שאלבוס לא הכיר כל-כך טוב.תלמידת שנה חמישית, הייתה על הטבעות.שמה הוא נודל,נודל לונגבוטום.הבת של לונה ונוויל.הוריהם היו בקשרים מצויינים. סך-הכל,הנבחרת הורכבה ברובה מתלמידי שנה ראשונה, (אלבוס,אלין,מוני,רוז,מאט.)אבל תלמידי השנה הראשונה האלה, היו חזקים מאוד,וניצחו בקלות כמעט בכל משחק.

כולם גרו קרוב,לכן גם תכננו להיפגש בקיץ לאימוני שטח ואימוני מטאטא.

אלבוס המשיך לראות בדמיונו את כל הדברים כיפיים שהוא ואלין יכולים לעשות.עד כדי כך היה שקוע בדמיונות,עד שלא שם לב שאלין חזרה עם פנים נפולות. תקוותיו של אלבוס התנפצו לרסיסים.

"נו...."

"היא לא הרשתה לי...." אמרה בשקט.

אלבוס נאנח בקול.

"נראה לך?! היא הייתה שמחה להיפטר ממני!!!" פניה הנפולות של אלין הפכו ברגע לפנים מאושרים.לפני שאלבוס הספיק להגיב,היא התנפלה עליו בחיבוק.

אלבוס חייך.

הפרק הקודם		הפרק הבא