כשאהבה ותיעוב נפגשו לראשונה

אה... תהנו ושוב אל תשכחו להגיב, אני מתה על התגובות שלכם!!!

פרק -6-

סופי התעוררה למחרת בבוקר עם כאב ראש קל. היא התיישבה על המיטה והתבוננה סביב. מספר תמונות של שחקני קווידיץ' היו תלויות על הקיר שליד המיטה. היא לקחה את התמונה שהייתה על השידה והסתכלה עליה. בתמונה הופיעו היא ודניאל בתור ילדים בגן. היא החזירה את התמונה למקום ופלטה קללה חרישית. היא קמה מהמיטה והתחילה ללכת כשנתקלה במשהו כבד ונפלה על הרצפה. "אווו," שמעה אנקת כאב מתחתיה.

"דניאל?" לחשה.

"כן, מה את עושה?" שאל בשקט.

"מה אני עושה? מה אתה עושה? אתה יודע בכמה צרות אני א-"

הוא שם את ידו על פיה ולחש, "אתמול נרדמת על הרצפה במרפאה אז לקחתי אותך לכאן, כי למגורי הבנות אסור לי להיכנס."

סופי הסתכלה עליו ופלטה קריאת 'אוה' חלושה.

"כן, אוה, עכשיו את מוכנה לקום ממני, את מכאיבה לי בצד."

"סורי," מלמלה אבל היא לא קמה ממנו.

"סופי?"

היא חיבקה אותו ואמרה במבוכה, "תודה."

הוא חיבק אותה חזרה ואמר, "על לא דבר." לאחר כמה שניות היא התנתקה ממנו. היא נעמדה ויצאה מהחדר.

דניאל הסתכל מספר שניות על הדלת הסגורה ואז חזר לישון.

סופי נכנסה בשקט לחדרה. ג'ניפר עדיין ישנה. היא הסתכלה על שעונה, השעה הייתה שבע וחצי בבוקר. היא לקחה את החפצים שלה מתוך הארון ונכנסה לאמבטיה. היא פשטה את בגדיה ונכנסה לתוך האמבטיה. היא חשבה על דניאל. דניאל וויליאמס שאותו זכרה כנער צנום עם שיער פרוע השתנה במהלך הקיץ והפך... היא לא רצתה לחשוב על זה, לגבר. לגבר מושך, אפילו. בעל כורחה היא נזכרה לפתע שעיניו נראו לה עמוקות יותר, פניו מחוטבים יותר והיו לו שפתיים רכות...

אלוהים אדירים, זה היה בסך הכל דניאל הנודניק והמעצבן שהכירה עוד מהגן.

היא יצאה מהאמבטיה, התעטפה בחלוק והסתכלה על עצמה. פנייה ושפתיה היו אדומות יותר והוסיפו לה חן חושני.

היא התנערה מהמחשבות והתחילה להתארגן. כעבור חצי שעה היא הייתה מוכנה. היא יצאה מהחדר וירדה לעבר האולם הגדול. היא התיישבה מול זוג פטפטניות מהשנה הרביעית.

"שמעת, אמרו לי שהוא הגיע היום," שמעה סופי את הבלונדינית אומרת לחברתה, שחורת השיער.

"כן, אמרו לי שהוא פשוט חתיך הורס," אמרה שחורת השיער לחברתה.

"כמה חבל שהוא שנה שישית."

סופי, שעד כה לא מצאה עניין בשיחתן של הבנות, הרימה את מבטה מצלחתה והסתכלה בסקרנות על הבנות. "אמרתן שנה שישית?"

הבנות הנהנו במרץ והבלונדינית אמרה, "הוא הגיע לכאן היום מנורבגיה.לפי מה ששמעתי ההורים שלו החליטו לעבור לכאן, הסיבות לא ידועות."

סופי הנהנה ושאלה, "אתן יודעות איך קוראים לו? באיזה בית הוא?"

הבנות נדו בראשם לשלילה ואמרו, "את הכל ככל הנראה נגלה היום בערב."

"מה יש בערב?" שאלה סופי בסקרנות.

"את בת מוגלגים, נכון?" שאלה שחורת השיער.

סופי הנהנה בראשה לאות כן ושאלה, "מה קורה היום?"

"הם יעשו את טקס מצנפת המיון."

"למה?" שאלה בבלבול.

"כדי להראות את הקבלה למשפחה," אמרה שחורת השיער ואז פנתה לחברתה. "אני מאד מקווה שהוא יבחר בגריפנדור."

סופי הייתה כל כך שקועה במחשבות על הנער החדש שהיא לא שמה לב לאן היא הולכת והיא נתקלה במישהו.

הפרק הקודם		הפרק הבא