בתו של וולדי או המהומה בהוגוורטס ממשיכה

וואי,כתבתי את פרק 6 דיי מהר:)
אזהרה:יש בפרק הזה מכות.
קבלו אותו,ואני מצפה לתגובות לפחות כמו בפרק הקודם!
תיהנו

---

שאר השיעורים עברו ללא אירועים חריגים.את סינדי וחבורתה היא לא ראתה יותר,ובאשטון היא בחינה רק בשיעור תורת הצמחים-כאשר הוא הבחין בה,על פניו מלאות הבטחון הופיע סומק והוא הזדרז להיעלם מטווח ראייתה של רוז.
השיעורים רובם היו מעניינים-רוז לא התעניינה בשיעורים כך מאז מורתה האהובה-המורה לספרות-מיס וויליאמס-לא עזבה את בית-ספרה הישן,למרות שפרופסור בינס הפך את תולדות הכישוף לחוויה משעממת,ובשיעור חקר המוגלגים רוז ידעה את כל התשובות(אולי מלבד שאלות הקשורות לדרכים בהם הקוסמים הסתתרו מפני המוגלגים).
בסוף היום היא,ביחד עם הארי אשר הציע בנדיבות להראות לה את הדרך,הלכו למשרדה של מקגונגל.רוז נכנסה(ללא הארי ותמיכתו הרבה)למשרד בו חיכתה לה מקגונגול.מסתבר שגם עם מנהל בית-הספר.המשרד היה משרד רגיל-אותו משרד רגיל של כל מורה או מנהל של בית-ספר,מלבד לעובדה שהופיעו שם דברים הקשורים לטרנספיגורציה וכישוף.
"פרופסור."רוז פנתה ל-2 המורים יחד-את שם המשפחה של המנהל היא לא זכרה.
"רוזמארי,האם השיעורים עברו כראוי?"המנהל השתמש בשמה המלא כמו תמיד.
"הכל הלך מצוין פרופסור."
רוז העבירה את המגילה עם המקצועות לפרופסור מקגונגל ולאחר שאלות כמו "איך היה בתורת הצמחים?" ו-"איך שיעור שיקויים עבר?" מקגונגל עברה לשאלה שבגללה רוז הייתה בכל השיעורים האלו.
"העלמה סמית',אילו מקצועות בחרת בתור מקצועות לימוד?"
רוז התקשתה מעט בלענות על השאלה-היא התייעצה עם פרד,ג'ורג',הארי,הרמיוני ורון בקשר לבחירת המקצועות וחשבה רבות על זה,אך עדיין לא היה ברור לה אילו מקצועות תבחר.
"אני חושבת שאני אקח...שיקויים,לחשים,חקר המוגלגים,תורת הצמחים,"היא נזכרה באשטון והסומק על פניו,"תולדות הכישוף-למרות שבינס כל-כך משעמם..."
"אין צורך בפירוט,העלמה סמית'."מקגונגל אמרה בנימה מזהירה.
"סליחה.אמ...אני רוצה גם התגוננות מפני כוחות האופל,שינוי צורה,טרנספיגורציה,כשפומטיקה וטיפול בחיות פלא."
"בחירה נפלאה,רוזמארי."המנהל אמר.רוז הנהנה בעודה מנסה להסתיר את ה"הנאה" המרובה שחוותה כאשר הוא אמר את שמה.
מקגונגל קמה מהכיסא עליו ישבה ולקחה את שרביטה מהשולחן.היא הניפה אותו בתנועה מוזרה.מתוך מגירה כלשהי התעופף קלף למרכז החדר.עוד תנועה מוזרה של מקגונגל וניצוץ משרביטה ועל הקלף הופיעה מערכת שעות-הפעם של השיעורים שבחרה.הקלף התעופף לעבר רוז ונחת על ידיה.רוז הדקה את אחיזתה מסביבו  והודתה למקגונגל.
"לפני שתלכי,רוזמארי,אינך רוצה לומר לי משהו?כל דבר?"המנהל שאל אותה.רוז חשבה על דבר שהיא עשתה והייתה אמורה לומר לו אך שום דבר לא עלה בדעתה.היא הנידה את ראשה לשלילה.
"אם כך,את רשאית ללכת."
רוז פנתה לדלת והבינה למה המנהל מתכוון.בלית ברירה היא הסתובבה אליו ואמרה:
"פרופסור,אני שונאת זה שקוראים לי רוזמארי.זה מוציא אותי מדעתי!לא יכולתי לומר לך,אבל מאחר שרמזת שהייתי צריכה אני אומרת לך שאני שונאת את השם רוזמארי ומעדיפה את השם רוז."המנהל חייך.
"אני שמח שאמרת זאת.לילה טוב,רוז.אני מאחל לך בהצלחה."רוז הרגישה תחושת הקלה.היא הודתה ל-2 הפרופסורים ויצאה מהמשרד.למרבה מזלה היא הצליחה למצוא את דרכה לחדר של גריפינדור.היא עלתה לחדרה ולאחר שהחליפה בגדים והתקלחה,היא נכנסה למיטה ופיהקה.היא הייתה צריכה לאגור כוחות-ממחר החיים הקשים מתחילים והיא צריכה להיות מוכנה לזה.

--

סינדי הזועמת ישבה בחדרה,כשלצידה יושבות 2 חברותיה הטובות:פאם ואנה.שלושתן פספסו את השיעורים שהיו להם היום-לאחר התקרית עם התלמידה החדשה-רוז.את שמה הן אמרו בתיעוב רב.סינדי התקשתה להבין-איך תלמידה חדשה מרשה לעצמה להתווכח ואף להתמרד נגד סינדי בארנס-הסינדי-שאביה עובד במשרד הקסמים וחבר קרוב של שר הקסמים עצמו-איך?!פאם ואנה אמרו את אותו הדבר.במשך היום ההוא הן תכננו מהלכים ומזימות כיצד להתנקם ברוז.סינדי תמיד מקיימת את מה שמבטיחה.סינדי חשבה דקות ארוכות.לרגע עיניה התרחבו בהפתעה והיא קפצה ממקומה.
"אני יודעת איך להתנקם בה."היא אמרה כשמבט זדוני על פניה.

---

היום למחרת עבר ללא תאונות ומקרים חריגים.בשיעור לחשים רוז למדה את קסמה הראשון "אנגרויג'ו"-היא הצליחה להגדיל את הכוס שהייתה מונחת מלפניה פי 2-לא כמו תלמידים מסוימים בכיתתה,אך תוצאתה לא הייתה הגרועה ביותר-רוז שמחה מאוד.בשינוי צורה רוז ניסתה להפוך מסרק לעכבר,אך מלבד הצמחת זנב למסרק היא לא השיגה תוצאות רבות.
פרופסור בינס שיעמם אותה עד מאוד אך היא ניסתה להקשיב לו בכל זאת,ובשיעור התגוננות מפני כוחות האופל היא רק קראה,ולא הבינה מדוע אמברידג' לא מוכנה לתת להם לתרגל את הקסמים שלמדו בתיאוריה.
עכשיו,לאחר שאכלה יחד עם פרד וג'ורג' ארוחת ערב,רוז הלכה לחדר המועדון של גריפינדור,בעודה שורקת בעליזות.פרד וג'ורג' נאלצו לעזוב אותה-הם היו צריכים ללכת לדבר עם מאמן הקבוצה של לקווידיץ'-רוז לא כל-כך הבינה מה זה או מי המאמן שלהם.
היא עברה עוד תמונה ללא דיוקן בתוכה כשהיא הבחינה באשטון.
"אשטון?!"רוז הייתה מאוד מופתעת.
"תלמידה חד....רוז.אני יכול לדבר איתך?"הוא הראה עם ראשו על מסדרון דיי חשוך.לרוז במילא לא היה מה לעשות-את שיעורי הבית היא כבר הכינה,לכן היא הנהנה והלכה אחריו.הוא נעצר באמצע המסדרון הארוך.רוז בקושי הבחינה באור בקצה המסדרון.
"אממ...כן?"רוז שאלה אותו.
אשטון הסתובב לעברה.כל מה שהיא ראתה זה את פניו-פניו מלאות התשוקה.הוא הידק אותה לקיר והחל לנשק אותה.רוז ניסתה לדחוף אותו ולהרחיק אותו ממנה,אך ללא הצלחה. ידיו החלו להחליק במורד גבה עד שהגיעו לישבנה.סבלנותה של רוז הגיעה לקיצה.היא אגרה את כל כוחה ודחפה בחוזקה את אשטון.הוא איבד את שיווי משקלו והתרחק מעט.
"איך אתה מעיז?!"רוז הייתה מזועזעת.כלומר,היא עשתה דברים כאלה בעבר-עם בנים.הרבה בנים,אבל כולם מצאו-חן בעיניה,והיא הרשתה להם לעשות זאת.
"את נישקת אותי בשיעור של אמברידג'."הוא השיב.רוז נאנחה.
"אשטון תקשיב.אתה נחמד והכל,אבל אני לא מחבבת אותך.אתה אפילו לא מצא חן בעיניי.מה שהיה בשיעור של אמברידג' היה סתם-רציתי לדפוק את סינדי ואתה עזרת לי בזה.זה הכל."אשטון היה מבולבל לרגע.
"אבל כל הבנות חולות עליי.אין לאף אחד בעיה עם זה שאני מנשק אותן,או דברים אחרים..." רוז גילגלה את עיניה-הוא אפילו לא קרא לסקס בשמו.
"יופי לך,אשטון.אבל אני לא אחת מהבנות האלה."רוז הסתובבה אך היא הרגישה שמישהו תופס אותה בידה.היא סובבה בחוזקה והודקה לקיר בפעם השנייה.
"אתה מבין שזה ניסיון לאונס,כן?"רוז התעניינה בציניות.
"אל תדאגי,הוא רק מושך את הזמן.אם הוא ירצה זונה הוא יזמין לבד,אל תדאגי."נשמע קול עצבני ומרושע.קולה של סינדי.היא,יחד עם 2 חברותיה ועוד מספר תלמידים-חלקם בנים,חלקן בנות,מכל מני בתים(על-אף שהיא לא הבחינה בגריפינדורים).אשטון המשיך להחזיק את רוז בחוזקה.
"אני אמרתי לך שאם תעשי משהו שהוא רע בעיניי,את תיענשי,לא כך,רוזי?"סינדי צחקה.
היא סימנה לאשטון לעזוב את רוז,וזה "העיף" אותה למרכז המסדרון.שאר הנוכחים הסתדרו במעגל מסביבה.
"ומה את מתכוונת לעשות?לשחק באמת או חובה?"רוז ניסתה להיחלץ מהמצב בציניות רבה.סינדי נשארה עם אותה הבעת פנים זדונית איתה הופיעה.
"תאמרי מילות פרידה,רוז.את תלמדי את הלקח הכי קשה שלמדת בחייך."היא צחקה. התלמידים השונים החלו להצטופף מסביבה.רוז ידעה כי הדבר לא יוביל לטוב.היא ניסתה להיחלץ מהמעגל אך התלמידים דחפו אותה לתוכו.רוז הבינה כי המצב אבוד.התלמידים החלו להכותה.הם הרביצו חזק.הם בעטו,סטרו ודחפו את רוז מצד לצד.הכל כאב נורא.רוז בכתה וזעקה.היא קראה לעזרה אך אף אחד לא בא.לבסוף,היא נאלצה לבכות בשקט ולחכות שהכל ייגמר.הם החלו לשרוט אותה בעזרת סיכות.הכאב היה בלתי מתואר.רוז צעקה כל 5 שניות מהכאב של כל דקירה נוספת.לאחר כ-20 דקות בערך-רוז איבדה את חוש הזמן עוד בהתחלה-התלמידים עזבו אותה.רוז בקושי יכלה להשאיר את עיניה פקוחות.היא ראתה דמות מתקרבת אליה ומתכופפת לעברה-לפי הקול היא הבינה שזוהי סינדי.
"לילה טוב,רוז.אני מקווה שלמדת את הלקח.פה,אם קורה לך משהו,לאף אחד לא אכפת.אל תתמרדי נגדי."
היא קמה,וכל החבורה עזבה.רוז נשארה לשכב במסדרון החשוך.היא הרגישה שהחבורות נוטפות דם.כל גופה כאב.היא החלה לאבד את הכרתה וקיוותה שמישהו ימצא אותה לפני שהיא תמות.

---

כמו שאמרתי,תגובות בבקשה:)
פרק 7 בקרוב.

הפי וולנטיינס דאי=]

הפרק הקודם		הפרק הבא