לוסי

אוקי אני יודעת שהפרק קצר... אבל אני אנסה לעשות מחר יותר ארוך, או שאני אעלה היום עוד אחד בערך באורך הזה... תגיבו ותגידו מה אתם מעדיפים.

הבטתי על המיטה שלי ולא האמנתי למראה עיניי.
שם, אל קצה המיטה, הייתה מונחת לה בלי כל דאגות מעטפה לבנה עם ציורי לבבות עליה.
לבבות, אבל עם איקסים עליהם.
רצתי אל המיטה, חטפתי את המעטפה, והתחלתי לקרוא אותה.

"שלום." כך היה כתוב.
לוסי אני לא יודעת אם שמת לב אבל את די פגעת בי היום בבוקר!
אני ממש נעלבתי.
ולא רק זה.
אחר כך אני עוד רואה אותך מסתובבת עם ג'סיקה שלך! את לא חושבת שזה יכול לפגוע?
כי כן, זה מאוד פגע.
אני לא יודעת מה עשיתי לך שהיית צריכה לפגוע בי ככה.
אליאנה.
נ.ב.
אם לא הבנת עדיין איך פגעת בי, כניראה שאת לא חברה אמיתית.
אחת שתבין אותי ותוכל להיות באמת ובתמים חברתי הטובה ביותר.

'וואו!' חשבתי לעצמי. 'זאת הייתה חתיכת מכה... רגע אז...מה אני בעצם צריכה לעשות איתה עכשיו?' ישבתי וחשבתי לי במשך עוד כמה דקות עד שפתאום צץ ועלה הרעיון במוחי.
"אני אבצע זאת מחר" בלי משים אמרתי את מחשבתי בקול.
"מה אמרת?" שאלה ג'סיקה בקול ישנוני..."לא כלום." עניתי לה בתמימות. התארגנתי לשינה וקפצתי הישר אל תוך מיטתי החמה והנעימה.נתתי עוד מבט קטן באלי, ונרדמתי.

"בוקר לוס!" אמרו לי ג'סיקה וחנה (שותפתי השנייה לחדר) כשהתיישבתי לצידן בארוחת הבוקר.
הבוקר הלך דווקא די בסדר. כשקמתי, ראיתי שאלי כבר לא בחדר.
"בוקר בנות! איך היה הלילה?" שאלתי אותן בנחת והתיישבתי לאכול.
לא שמתי לב אל תשובתן כי מחשבותי כבר נדדו למקום אחר... אל אלי...
מעניין אם אצליח לתפוס אותה בסוף הלימודים...

היום עבר באיטיות.... כמו תמיד כשמצפים למשהו...
אבל, לבסוף הגיע שיעור לחשים, שלא היה מהנה במיוחד מכיוון שרק קראנו בספרים.
"אלי חכי רגע!" צעקתי אליה בסוף השיעור.
אבל היא לא חיכתה, אלא המשיכה ללכת בנחישות לכיוון הספריה.
תפסתי אותה בידי וגררתי אותה אחרי לתוך כיתה ריקה.
"אוף לוסי, מה את רוצה ממני הפעם?" אמרה בעצבנות.
"מה אני רוצה?!" חצי שאלתי חצי אמרתי. "אני אגיד לך מה אני רוצה! אני רוצה שתסבירי לי מה את רוצה ממני ולמה את לא מדברת איתי מאתמול בבוקר!"
"עזבי..." אמרה בעצב. "אם את לא מבינה לבד... כנראה שאת לא באמת חברה. חברה אמורה להבין אותך בכל רגע. לא ללעוג לאף רצון שלך!"
"למה את מתכוונת?" שאלתי בתמיהה.

הפרק הקודם		הפרק הבא