סֶאְם

<!-- /* Font Definitions */ @font-face {font-family:"Cambria Math"; panose-1:2 4 5 3 5 4 6 3 2 4; mso-font-charset:1; mso-generic-font-family:roman; mso-font-format:other; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:0 0 0 0 0 0;} @font-face {font-family:Calibri; panose-1:2 15 5 2 2 2 4 3 2 4; mso-font-charset:0; mso-generic-font-family:swiss; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:-1610611985 1073750139 0 0 159 0;} /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-unhide:no; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; margin-top:0cm; margin-right:0cm; margin-bottom:10.0pt; margin-left:0cm; text-align:right; line-height:115%; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-fareast-font-family:Calibri; mso-fareast-theme-font:minor-latin; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin; mso-bidi-font-family:Arial; mso-bidi-theme-font:minor-bidi;} .MsoChpDefault {mso-style-type:export-only; mso-default-props:yes; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-fareast-font-family:Calibri; mso-fareast-theme-font:minor-latin; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin; mso-bidi-font-family:Arial; mso-bidi-theme-font:minor-bidi;} .MsoPapDefault {mso-style-type:export-only; margin-bottom:10.0pt; line-height:115%;} @page WordSection1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:36.0pt; mso-footer-margin:36.0pt; mso-paper-source:0;} div.WordSection1 {page:WordSection1;} -->

"תגידי סאם,מה את מתכוונת לעשות עכשיו?" שאלה אותי ליסה בבוקר, כשנשארנו לבד בחדר.
"אני עוד לא יודעת... זאת אומרת, אני כן רוצה להיות חברה של טום אבל... הוא חבר של וורוקה וחוץ מזה,הוא אמר לי שאם אני רוצה אני יכולה להיות ידידה שלו." אמרתי בפנים נפולות.
" נו, ומה רע בלהיות ידידה שלו?" שאלה ליסה בתמימות.
"זה רע ליסה! את לא מבינה שאני רוצה להיות יותר מידידה?" השבתי לה בכעס.
"אה...אוקי...אם ככה," היא אמרה," אני חושבת שכדאי לך לדבר איתו, סאם. מה כבר יכול להיות רע בזה? אם הוא יבין, את רק תרוויחי. ואם לא- אז לא נורא! תמיד יש פעם שנייה, נכון? או שאולי את רוצה דרך קצת יותר מלוכלכת ופשוטה..." היא חייכה אלי בממזריות. אוי, כמה שאני שונאת את החיוך הזה.
נשמתי עמוק, ואמרתי:" אני מוכנה לעשות כל דבר ליסה. כל דבר."
"אוקי...עכשיו מתחיל הכיף! אנחנו עוד נראה לוורוקה מי את." היא שיפשפה את ידיה.
אני לא חושבת שזה ייגמר בטוב. ממש ממש לא.

'היום, ב-18:30 באותו מקום. סאם.' שירבטי במהירות על קלף חלק.

הכנסתי את הקלף למעטפה, וקמתי מהכורסא בחדר המועדון.
סוף סוף נגמרו השיעורים המפרכים האלה.
לקחתי את השרביט ונקשתי איתו פעם אחת על המעטפה.
"פריציקטו טום" אמרתי בלחש וחשבתי חזק על טום.
אני יודעת שזה לחש שנשמע דפוק, אבל ליסה נתנה לי אותו...אז אין פלא...
מיד כשגמרתי לומר את המילים, התכווצה המעטפה,והפכה למטוס מנייר.
'דווקא שימושי...' חשבתי לעצמי.
לא עבר רגע, והמטוס החל לעופף לכיוון טום שישב בקצה חדר המועדון, ליד השולחן, והפעם- לבד לשם שינוי.
עקבתי אחרי המטוס בעיניי, וצפיתי בטום קורא אותו.
כשגמר, הסתובב אלי, קרץ, וחזר אל הדפים המונחים מולו.
נשמתי לרווחה.
עד עכשיו, הכל הלך לפי התוכנית.

'סוף סוף!' חשבתי לעצמי כשראיתי את טום יוצא מהטירה.
"היי סאם!" הוא אמר כשהתיישב ליידי.
"ערב טוב טום." עניתי לו בשלווה.
" ערב טוב. אז- על מה רצית לדבר שהיה כל כך דחוף?" הוא אמר לי.
"לא אמרתי שזה דחוף!" אמרתי והסמקתי.
"אם את אומרת... אבל בכל אופן, רצית לדבר על משהו?" הוא שאל.
"כן- רציתי לדבר על וורוקה." עניתי לו, והשפלתי את מבטי מטה.
"אה, וורוקה...נכון שהיא ילדה מדהימה?" הוא שואל.
"אה, כן ברור, וורוקה, כן..." עניתי לו. לא יכלתי להסגיר את  עצמי. לא עכשיו.
"אבל אני לא מרגיש שהיא באמת אוהבת אותי. אני אוהב אותה כל כך, אבל אני לא מרגיש שזה הדדי." הוא אמר בפנים עצובות."אני רוצה לגרום לה לאהוב אותי אבל...זה פשוט לא קורה. סאם את יכולה לעזור לי? בבקשה...?" הוא התחנן בפני.
רעיון טוב! זה יוסיף רק טוב לתוכנית שלי ושל ליסה.
"ברור!," עניתי לו בחיוך.
"תודה, סאם."
"אין בעד מה." עניתי לו בחיוך. שלב מס' אחת, יוצא לדרך.

 :"נו סאם, איך היה?" ליסה שאלה אותי ברגע שנכנסתי בחדר המועדון.
"היה מעולה! הכל הלך בדיוק כמו שתכננו!" אמרתי לה בהתלהבות.
"אוקי סאם, עכשיו, אני רוצה לשמוע בדיוק מה קרה, מה נאמר, הכל!" היא אמרה לי.

"סאם." ליסה לחשה לי בלילה, כשדיאנה ואנג'י כבר נרדמו.
"תקראי לו מחר לעוד שיחה. ותציעי לו את הרעיון המדהים שלנו." היא אמרה לי.
"את מתכוונת- שלי," השבתי לה.
"אה- כן, שלך. בקיצור,  תספרי לו על זה מחר. מתוכננת בקרוב יציאה להוגסמיד. עד אז, אנחנו צריכות להספיק לעשות הכל." היא אמרה בדרמטיות.
"אוקי..."אמרתי בחשש. אך עמוק בלב הסכמתי איתה. יהיה נפלא אם אוכל לצאת עם טום להוגסמיד.

"הנה סאם, את  רואה אותם שם? אמרתי לוורוקה שטום קורא לה כדי לעשות לה הפתעה."היא גיחכה,"אוקי, עכשיו תלכי אליהם, ופשוט תפריעי לשיחה.זה באמת פשוט." היא אמרה לי.
" בסדר." נשמתי עמוק והתחלתי ללכת לכיוונם.
"היי טום!" אמרתי כשהגעתי אליהם. ההבעה של וורוקה הייתה- איך להגיד- רצחנית. רק בשביל לראות את המבט הזה היה שווה לעשות הכל.
"תשמע, בא לך לבוא איתי היום אחרי צהריים בסביבות השעה חמש? אני יוצאת לטיול קצר במדשאות." אמרתי לו בטבעיות,ולא ניראה היה שהשאלה מפתיעה אותו. וורוקה רתחה מכעס.
"לא, הוא לא יכול!" היא ענתה במקומו," אני מצטערת סאמו'ש, פשוט...איך לומר...הוא לא מסתובב עם אנשים נחותים כמוך." היא אמרה בילדותיות גמורה.
"זה לא נכון!" הוא אמר.
"טומוש מותק, בטח שזה נכון, אתה אמרת לי את זה אתמול, אתה לא זוכר?" היא אמרה בקול מתקתק.
"לא, אני לא זוכר. ואני לא הייתי אומר דבר כזה על סאם. למה את מוציאה לי מילים מהפה?"
"אני? מוציאה לך מילים? אל תאשים אותי עכשיו...זאת אשמתה בלבד שהיא החליטה לבוא ולהתחי-"
"די כבר וורוקה! מספיק! אני לא רוצה לשמוע ממך, ברור?" הוא אמר לה בטון חד.
זה הספיק לי. קיבלתי את מבוקשי. התחלתי ללכת חזרה אל ליסה, בעוד אני שומעת מאחורי את ה"זוג" המתווכח.
"זה היה טוב!" ליסה אמרה לי כשהגעתי אליה.
"אני לא בטוחה...זה לא בסדר לסכסך!"אמרתי בחשש.
"נו, די כבר סאם! מה שנעשה- נעשה, ואין אפשרות לשנות אותו."
נאנחתי.
למה היא תמיד חייבת לצאת צודקת, הא???

"מזל טוב דיאנה! מזל טוב! חבר ראשון! אני חושבת שצריך לעשות מסיבה!" אמרה דיאנה בהתרגשות.
"ליסה, למה תמיד להגזים? אז זה חבר ראשון.אז מה?" שאלתי אותה.
"את לא מבינה סאם? זה מרגש! זה יכול להיות שזה ישפיע על החיים שלה!" היא אמרה לי.
"מה, המסיבה?" כבר התבלבלתי.
"לא, טיפשונת. ג'ואן יכול להשפיע על החיים שלה! אני כבר מתה לראות את הפרידה הראשונה! אני חושבת שאת המסיבה בשביל זה, נעשה באולם. כן. הקירות יהיו צבועים באדום-ורדרד, ולבבות שבורים יהיו תלויים מהתקרה ו-"
"באמת תודה, אבל ליסה, די להתערב לי בחיים אוקי?" דיאנה קטעה אותה.
"מה? מה עשיתי?" ליסה שאלה אותה באי הבנה.
דיאנה נאנחה.
"שום דבר ליסה...שום דבר...." היא ענתה לה.
"אוקי בנות, מחיי האהבה של דיאנה, בואו נעבור לשלי." אמרתי.
"שלך????" שאלו אותי אנג'י ודיאנה באותו הזמן.
"למה, יש לך חבר?" אנג'י שאלה אותי.
"בקרוב, אני מקווה" ענתה לה ליסה במקומי," אבל לעידכונים ניגש אחר כך. כרגע אנחנו צריכות להכין את סאם לאירוע שאולי ישנה את חייה!" היא אמרה בדרמטיות.
" עוד פעם את והשינויי חיים האלה שלך." נאנחתי, אבל נתתי להן לארגן אותי. הייתי שקועה במחשבות מטרידות מעט יותר מהמראה שלי.
מה טום יגיד אם הוא יגלה?

הפרק הקודם		הפרק הבא