הכל דבש

טוב,וויתרתי לכם והוספתי פרק אחרי חמש תגובות...

"מה-מה אתה עושה כאן?"קרא דין.מה בשם שמיים,הוא חשב,האדון הזה עושה אצלי בחתונה?!
"אני-אני-"מאלפוי גמגם.אבל כשהוא ראה את ג'יני מחובקת עם דין,ועל אצבעה טבעת כסופה,הוא התמוטט על הרצפה ברעש אדיר.
"אני-לא יכול..."הוא התנשם על הרצפה,גוסס כמעט."לראות-אותה-ככה...איתך,בוצדם מטונף!"הוא צרח.
דין כבר הוציא את השרביט שלו כדי לפגוע או לפצוע בו,אבל ג'יני הורידה את ידו.מגעה בידו של דין גרם למאלפוי להתחיל לצרוח.
"את לא מבינה?!"מאלפוי צרח לג'יני,שפערה את עינייה בגלל התגובה שלו.היא הייתה מבוהלת...מאוד."אני-טוב,אני..."
ולפתע הוא החל להתייפח כמנו תינוק מגודל.
"את-לא מבינה מה קורה אצלי בגוף!!"שאג מאלפוי."מה קורה אצלי בלב,בנפש-לאף אחד לא אכפת!!!"
"כי אתה מתנהג בצורה שלאף אחד לא יהיה אכפת ממך,"אמר לו הארי בקרירות כשעמד בצד הנגדי של דין וג'יני.הרמיוני עמדה מאחוריו,מציצה לראות מה קורה...חוששת.
"אתה תסתום,חתיכת כלב מסריח!בן זונה,זה מה שאתה!"מאלפוי צרח על הארי.הארי חש איך הרמיוני מוציאה את שרביטה באיום,אבל הוריד את ידה בשקט,ופנה לחפש את שרביטו,מאופק.
לפני שמאלפוי התחיל לקלוט מה הארי עושה,הארי צרח בכל כוחו,נוקם במאלפוי על כך שדיבר אל אביו,"לוירקופוס!"
ומאלפוי נתלה באוויר.
"חתיכת מרושע,"גער רון במאלפוי,"אישה וגבר מתחתנים,שיהיו בריאים,וככה אתה מפריע?!למה מי אתה שתפריע?"שאג עליו רון.
"רון...רון,תירגע-"ניסתה לונה להרגיע אותו,אבל לשווא.
"חתיכת אפס אחד!חולירע משוחד...חתיכת מפלץ דו פרצופי!בקרב על הוגוורטס,תגיד לי אדוני הנכבד,מי הציל אותך ממלכודת אש מטורפת?אני והארי והרמיוני או יד הגורל?!"צעק רון,פורק את כל תסכולו.
האמת,חשב הארי בתמיהה,הנושא הזה בכלל לא קשור עכשיו.הוא המשיך לעמוד איתן והלחזיק בשרביטו.
"ואתה בא לכאן והורס את האירוע אחד החשובים והכי מרגשים!!!תגיד תודה,תודה לא אמרת!!!כי זה לא יאה לומר לבני מאלפוי שיגידו תודה!"רון התנהג ממש מטורף;הארי לא הבין מה עובר עליו.לונה ממש פערה את עינייה למראה בן זוגה,שהלך והשתגע.היא התנשמה,לא יודעת מה לעשות.ידייה ריחפו סביב גופו,מחפשות מקום ללטף והלרגיע אותו.רון המשיך לצרוח.אך לפתע...
"רונאלד ביליוס וויזלי,"צלצל קולה של ג'יני."כדאי שתשתלט על עצמך ומהר."
רון תפס את עצמו,בוש ונכלם.
ג'יני צעדה לקדמת ה'במה',והביטה בפניו של מאלפוי-שהסגילו כלל שהדם זרם אל ראשו-בפני פוקר.
"ככה,"היא אמרה בקול ברור.
"ככה."היא אמרה שנית אחרי דקה של דממת מוות.הארי ידע,מניסיונו,שכשג'יני אומרת 'ככה' פעמיים זה סימן לא טוב לבאות;כשהם היו זוג בהוגוורטס(וזה לא הלך ביניהם),היא תמיד אמרה לו את זה כשעשה מעשה שאסור בעינייה.
"מה יש לך להגיד על זה?"שאלה ג'יני בקול שקט,אך מסוכן."אתה,דראקו מאלפוי,בחתונה שלי ושל דין תומאס,בן מוגלגיים.ועוד הורס אותה,מנפץ את היום המאושר בחיי?"היא שאלה שאלה רטורית,והמשיכה להסתובב סביב מאלפוי.
"הארי,"היא אמרה לפתע,"תוריד אותו,ורק תכבול אותו,אני לא רוצה שהוא יברח לי.הוא כבר עבר כל גבול."היא אמרה.הארי הוריד את מאלפוי,מפיל אותו ברעש על רצפת האולם.
הארי כבל אותו באמצעות קסם.לתדהמתו,מאלפוי לא דיבר וכמעט של נשם כל הזמן הזה,וזה די הפליא אותו.הארי היה בטוח שהוא הולך לאיים עליהם במכות או בקסמים אפלים,אבל הוא שתק כמו דג,ורק בהה במבט אטום בג'יני.שנעמדה מולו,הבעת פנייה קטלנית.
"רק שתדע,אתה לא תצא מזה בשלום,"אמרה ג'יני וחייכה לעבר מאלפוי חיוך מתוק במיוחד.אך דין והארי ידעו שמתחת לפניי השטח...הלבה יותר רותחת מלבה של הר געש בוער,שוצפת ומנקה את כל שאר הרגשות מלבד הכעס.
"לא אכפת לי,"נהם מאלפוי.ג'יני התקדמה אליו,והעיפה לו סטירה מצלצלת שהשאיר הדים.סימן אדום וברור מאוד נשאר על לחיו של מאלפוי.
"אתה לא תדבר עד שאני יסכים,שמעת אותי?"היא הזהירה אותו בקול מפחיד.
מאלפוי הנהן בפניי פוקר מושלמות.דין-והאמת שהוא לא ידע למה,כי לא הייתה כל סכנה בשיניו-חשף אותן,מתכונן להתקיף את מאלפוי בכל רגע נתון שבו יעשה מהלך כדי לפגוע באשתו הטרייה.
"אז...למה באת לכאן לטיול ביקור קצרצר?"התחנחנה ג'יני.לפתע היא דמתה כל כך לאמברידג',בהתנהגותה.מתוק על פניי השטח,בפנים גועש ורותח.
"בגלל סיבה אחת,"נהם מאלפוי.
"רציתי להפסיק את זה,לפני שהתחיל הטקס עם הכומר.לא רציתי שתתחני עם הדין האידיוט הזה,כי...ג'יני,אין לי מושג כמה זמן זה היה,אבל אני מאוהב בך."
דבריו צלצלו באולם שעד לפני חצי שעה נראה מקום נפלא להיות בו.

הפרק הקודם		הפרק הבא