תמיד יש פעם ראשונה

אוקיי. אני מממממממממממממממממממממממממממממש מצטערת שהתעכבתי. אני הייתי חולה P:... אבל מעכשיו אני מעלה ממש מהר. כתבנו כמה פרקים (GEMINI) ואני מבטיחה להעלות אותם ממש מהר. בבקשה תגיבו אם יש בעיה עם הביטוא.

#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#

הם ישבו באולם הגדול ואכלו ארוחת בוקר

פתאום התעופפו ינשופים בכל מקום.
"מה חדש בנביא?", שאלה טל את נויה."אני לא רואה שום דבר מענ...הנה זה!", הודיעה נויה.
"מה קרה?", קפצו אביב ואורי."הם סןף סןף כתבו שסיריוס ברח מאזקבן. למרות שפגשנו אותו, היינו צריכים לחקות לפרסום עצמו שבועות מאז ש...אתם יודעים...נשאבנו לפה", לחשה נויה.
"נויה!אל תגידי את זה פה,באולם מלא תלמידים...", שרקה טל. "נו די אל תהיי כל-כך רצינית בעניין...", אמר אורי.
"כל-כך רצינית באיזה עניין?", הגיחה ליאור מאחורי הכיסא של טל.
"לא עניינך!עכשיו תתחפפי בחזרה לחברים שלך בסלית'רין!", אמרה טל. "תכריחי אותי!", הרימה ליאור את קולה.
"תגידי,מה את רוצה?!". "אני רוצה שלא תהיי כזו ראש נצנץ!". "סליחה?!חח.. אפילו אותי זה מצחיק -נצנץ...איזו מין קללה זו? טוב נחזור למה שדיברנו עליו קודם-את זו ש..."
"מה קורה פה?", שאלה פרופסור מקגונגל שבדיוק עברה ליד השולחן. "כלום פרופסור!" אמרה ליאור.
"עאלק כלום", צחק אורי. "יש לך בעיה מר. מירון?", שאלה הפרופסור. "לא,לא.", ענה.
"טוב בואו אנחנו עלולים לאחר!", אמרה נויה. הארבע קמו והתרחקו מהאולם הגדול.
ומאחור,הסתכלה עליהם ליאור בזעם ובחשד.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

"אנחנו צריכים להיפגש מתישהו ולמצוא דרך לחזור,החוויה עם סנייפ הייתה...מוזרה מדי", אמר אביב. "אתה צודק! חוץ מזה, נמאס לי להיות פה, אני רוצה הביתה! אין שום דבר שאפשר לעשות?!", התלונן אורי.
"טוב נויה...יש לך רעיון?", פנתה טל לנויה. " צריך לקיים את הפגישה במקום אפל ומפחיד... כי אז, כמו בכל ספר-יקרה משהו...אולי... ביער האסור?", שאלה אותם נויה.
"רצינו לשוחח, לא להיהרג!", קפץ אורי. "טוב נראה לי שזה רעיון לא רע...", אמרה טל. "מה?!", צווח אורי.
"אני מת לפגוש שם...", התחיל אביב. אורי נראה כאילו חטף זעזוע."מ..מת?הלו?! אתם מקשיבים למה שאתם אומרים?זה היער האסור!!!", אמר אורי. "אז?! זה לא יהרוג אותך!", אמר אביב. " אתה בטוח?", שאל אורי."בטח!...", ענה
אביב בקול לא בטוח.
"אתה אחת הדמויות הראשיות בפאנפיק, אני מוכנה להמר שתשרוד את זה...", אמרה נויה. "פאנ-מה?!!", שאל אורי. "לא משנה...", ענתה נויה בייאוש מאי הידיעה של אורי בדברים בסיסיים..."כאילו- חח, מי לא יודע שהעולם של הארי
פוטר הוא רק בפאנפיקים", חשבה נויה.
"אז ב...חצות מאחורי הבקתה של האגריד?", סיכמה טל."אמ.. בסדר", אמרה נויה."שיהיה...",נכנע אורי.
"טוב, השיעור עם מקגונגל היה דיי מהנה...", שינתה נויה נושא. "לך קל להגיד! את הצלחת הרבה יותר מהאחרים !", התלונן אורי. "אתם מוכנים לריב במקום אחר?", שאלה טל.
"זה מפריעה לך לחשוב?", שאל אורי. "כן!", ענתה טל. "אז לא", חייך אורי בארסיות. "אנחנו לא מוכנים לריב במקום אחר".
טל התאפקה שלא להכניס לו אגרוף. "הלכתי לטייל ליד האגם", אמרה והלכה בזעם.
"מקגונגל הזו באמת קשוחה...", פתח אביב.
"אוף, המורה הזו... היא מעצבנת, רעה, משעממת, מציקה, והיא... היא... היא עומדת בדיוק מאחוריי, נכון?", נאנח אורי.
נויה הנהנה והתחילה להתרחק במהירות. "בהצלחה אחי!", טפח אביב על כתפו של אורי והלך אחרי נויה.
"הו... שלום פרופסור! לא שמתי לב שאת פה!.... וואו הגלימה המשובצת הזו ממש מחמיאה לך!", התחנף אורי.
"תחסוך את זה ממני, מירון. אני מניחה שאתה יודע על האיסור שחל על טיולים מחוץ לטירה בשל הסיורים של הסוהרסנים בשטח הוגוורטס....?", אמרה מקגונגל. אורי החוויר לפתע.
"אמ.. כן פרופסור.תודה על האזכור...", אמר וברח משם כל עוד נפשו בו.

הפרק הקודם		הפרק הבא