19 שנים אחריי

זה היה ברור, אם זה ימשך הבית ספר יסגר. עד שיתפסו את האשם.

בהמשך השבועות הקרובים הרגשה רעה עמדה בהוגוורטס, ומי שסבל יותר מכל היה אלבוס סוורס פוטר.

באחד מין הליילות כשה ג'יימס פוטר היה בדרכו חזרה למועדון גריפנדור, מין ערב שלם בספרייה הוא שמע צרחה חנוקה מאחד מין הכיתות. קופץ בבהלה ומפיל את ספריו הדקים הוא הציץ פנימה ועיניו התרחבו. ציפצוף פחד יצא מפיו.

אלבוס, אחיו היה קשור בשלשלאות לריצפה. השלשאות זהרו בצבע שחור מרושע כנוזל. עורו היה שרוט וגלימתו השחורה הייתה קרועה לגזרים.

מעליו עמדה דמות מבורדסת, כשג'יימס הביט בדמות צמרמורת עברה בגופו, הדמות הפיקה צינה מרושעת של מוות , חרטה, שנאה ורוע.

ג'יימס קפץ במקומו כששמע את קולו של אלבוס, חירש וחנוק.

"בבקשה לא..."השתנק ברחמים.

הדמות צחקה צחוק מרושע ותקעה מחט בידו של אלבוס. פניו עיבדו את צבעם והוא התחיל להישתעל.

ככמה דקות אחריי השלשלאות נעלמו וצבע העור של קיריטו חזר לפניו.

בגדיו השתנו והפכו לבגדיים מוזרים ולא נורמלים על פניו הופיע מסכה שחורה ועל ראשו כובע מפוער לבן ושחור, חולצתו לבנה כשלג, הג'קט שלו שחור וארגמן, מכנסיו שחורים כעורב ומגפיו הגבוהים שחורים אם סוליות אדומות כדם.

כשה הרים את מבטו, עינייו פגשו את של ג'יימס. ג'יימס קפא במקומו, עינייו של אלבוס לא היו כבר עדינות וצוחקות, אלה קרות וקפואות. 

אלבוס השתנה זה היה ברור, ולא לטובה.

"נראה שיש לנו מכרסם.."לחשה הדמות המבורדסת."תטפל בו, אלבוס".

"יס מיי לורד"ענה אלבוס, צועד צעד אחד לעבר אחיו, ג'יימס.

הוא הוציא את שרביטו מכיסו והשרביט שינה צורה ללהב שחור ומרושע, בלד דאת'.

"מכרסמים צריחים למות"אמר אלבוס, פניו חסרות הבעה ועיניו זוהרות בארגמן.

הוא רץ במהירות בזק לעבר אחיו, להרגו.

משרת הרוע נולד.

5 תגובות או שאין המשך

הפרק הקודם		הפרק הבא