הסיפור שמספר את הכל

"את ראית את הרמיוני?" רון התיישב בסלון מול הגברת ושיחק בתפר קטן בספה בלחץ.

"לא, באמת התחלתי לדאוג היא מתקשרת פעם בשבוע והיום יום שישי, עוד לא שמעתי ממנה" אמרה הזקנה הניחה את קומקום התה על השולחן והתיישבה.

"אני ממש מודאג" נאנח רון והביט בג'ורדן שנראתה אומללה, רוז ישבה ליד ג'ורדן ושיחקה בטלפון שלה.

"רוז את לא מודאגת?" שאל רון והתרומם בכעס מתקדם לכיונה.

רוז הנהנה בלי להרים אפילו את עיניה והמשיכה לשחק, רון כיווץ את אגרופיו בזעם וצמצם עיניו עד שאמה של הרמיוני תפסה בכתפו וסימנה לו לחזור לשבת.

"יש דברים יותר חשובים לדאוג לגבם" היא תתה את התה ביד רועדת. "אני יודע פשוט למה היא יצאה ככה כל כך..." רון לא העז להשלים את המשפט.

"תקשיב" לחשה גברת גריינג'ר "אם יש דבר אחד שאני יודעת לגבי קסמים הוא שהרמיוני מנוסה בהם" היא חייכה חיוך מרוצה והניחה את הכוס על השולחן בעדינות.

רון חייך והתרומם בשנית רק שהפעם לא כעס אלא הרים את ג'ורדן על ידיו ומשך את רוז מאחוריו, "היה מאוד נחמד לפגוש אותך שוב גברת גריינג'ר" צעק רון מהכניסה וטרק את הדלת מאחוריו.

רון הוריד את ג'ורדן במושב האחורי ואת רוז דחף אל המושב לידה ונכנס הוא למושב הנהג, "מוכנות בנות?" שאל רון והביט בשתי הבנות דרך המראה "הנה אנחנו ממריאים" רון לחץ על הגז והם התחילו להתקדם.

אחרי כמה שניות של נסיעה בכביש הם עלו לאוויר, גבוה גבוה וריחפו באוויר בין העננים.

המשך יבוא...

הפרק הקודם