רק אהבה

"פאק, פאק, פאק!" מלמלתי בזמן שרצתי ברחובות הריקים, הקפואים.

דמעות החלו יורדות מעייני. ניסתי למחות אותו עם גב כף היד ללא הצלחה, וכאילו כדי להוסיף לתסכול גשם חזק פרץ באחת.

"אוף, שיט!" צעקתי.

הגשם החריב את התסרוקת המפוארת והאיפור המודגש שאבא ואב כל כך השקיעו בו והשמלה הפכה למגבת ספוגת מים.

"שיט, שיט, שיט." לא הפסקתי למלמל, ודמעות המשיכו לרדת מעייני, מצטרפות לגשם.

בבתים שבצדי הרחוב החלונות היו מוארים וקולות חמימים של משפחות וזוגות נשמעו מהם. כל כך טבעי, כל כך שלו.

נפלתי על האספלט הקר ולכלכוך נדבק לברכיי.

לא, זה היה יותר מדי. יותר מדי לערב אחד.

וכך מצאתי את עצמי מחבקת בחוזקה את ברכיי, בפינת רחוב על אספלט מלוכלך, מתייפחת ומתייפחת.

"ליה!" שמעתי לפתע קול צועק.

"ליה, ליה!" אוי, רק לא זאק, התחננתי. לא יכולתי להסתכל עוד פעם אחת בעיניו.

"ליה!" ועכשיו היא עמדה מולי. זה לא היה זאק, זאת הייתה פיבי.

תלתליה הזהובים הפכו לעיסה בלונדינית בעקבות הגשם. השמלה עם המחשוף הבולט נחרבה לגמרי.

"אוי, פיבי.." מלמלתי, לא יודעת אם לצחוק או לבכות. בחרתי בבכי, מייבב ומנוזל למדי.

"ליה!" היא קראה והתיישבה במהירות לידי, מחבקת אותי בחוזקה.

"אוי, ליה, מה קרה לך? מה הוא עשה לך?" היא שאלה בדאגה.

"מה?" פלטתי מבעד למסך הדמעות והשערות הרטובות שהסתירו את פניי.

"ראיתי אותך בורחת מזאק והוא צעק אחרייך, אוי ליה, מה קרה? מה הוא אמר לך?" היא שאלה.

"אוי, זה שום דבר.." אמרתי אבל מיד פרצתי ביבבה לא רצונית שהוסיפה קצת חוסר אמינות לעניין.

"די, די, די." היא לחשה והצמידה את ראשי לחזה. היא ליטפה בזהירות את שיערי בעודי מתייפחת ומתייפחת והגשם יורד על שתינו.

"את לא חייבת לספר לי מה קרה שם אם את לא רוצה." היא אמרה.

"אבל אם הוא פגע בך איכשהו, הוא מת!" הוסיפה ופלטתי צחוק מריר.

"פיבי, אני כל כך מצטערת שהרסתי לך את הערב. אני כל כך אנוכית, מגיעה לך מישהי טובה ממני בהרבה." אמרתי.

"את צוחקת עליי, נכון? את יודעת כבר כמה שנים יש לי את הקראש הבלתי נגמר הזה עלייך?" היא אמרה. הרמתי את מבטי אליה.

"באמת?" שאלתי.

"ברור! מהפעם הראשונה שראיתי אותך, אני חושבת שזה היה כשהיינו בנות שתיים עשרה..ואת הצטרפת לסטודיו שרקדתי בו אז." היא אמרה.

"אוי, אני זוכרת! הייתי שלושה שיעורים, אבל הייתי כל כך נוראית שמיד פרשתי." אמרתי, מצחקקת כשנזכרתי בתנועות המגושמות שלי ומילות הזעף מהמורה הקפדנית.

"טוב, שלושה שיעורים הספיקו לי כדי לגמרי להתאהב בך." היא צחקקה.

"למרות שהייתי רקדנית כזאת איומה?" אמרתי וחייכתי אליה.

"למרות." היא אמרה וחייכה בחזרה.

"אוי, פיבי אני לא יודעת מה לומר.." אמרתי והרגשתי אשמה כזאת נוראית שהיא חנקה אותי מכל הצדדים.

"זה בסדר. אני יודעת שזה לא בדיוק הדדי, זה בסדר." היא אמרה ומשכה בכתפיה.

"לא, פיבי, זה לא העניין..." נאנחתי בתסכול.

פיבי הייתה כל כך יפה, מקסימה, מתוקה. הבת זוג שכל אחת הייתה רוצה. למה אני לא יכולה להתאהב בה וזהו?

"אני חושבת שהאהבה שלך מופנית כלפי מישהו אחר." היא אמרה בחיוך קטן.

"מה? כלפי מי את חושבת?" תהיתי. אולי אנג'לה? באמת הסתובבתי איתה די הרבה בזמן האחרון.

"זאק." היא אמרה בפתאומיות.

"מה?!" קראתי, נדהמת והרגשתי מיד מטומטמת על יתר-ההתרגשות שלי מדבריה.

היא הניחה יד על כתפי.

"את יודעת, דודה שלי.. היא בדיוק כמוך." היא אמרה.

"היא הודיעה להורים שלה שהיא הטרוסקסואלית בגיל שש עשרה והם העיפו אותה מהבית. היא עברה לגור אצל החבר שלה.

כל המשפחה ניתקה איתי קשר. האבות שלה, וגם האחים שלה- אמא שלי ודוד שלי. לקחו להם כמעט חמש עשרה שנה להחזיר את הקשר מחדש ולקבל אותה." אמרה פיבי.

"אבל, איך-" ניסיתי לומר.

"ראיתי אתכם מתנשקים." היא קטעה אותי ונאנחה.

"אל תדאגי, אף אחד אחר לא היה שם וראה אותכם ואני גם ממש לא מתכוונת לספר למישהו." היא הוסיפה.

הבטתי בה ואז השפלתי את ראשי ושמתי אותו בין שתי ידיי. רציתי לומר משהו, כל דבר. לנסות להכחיש. אבל מה הטעם?

"את לא צריכה להתבייש במי שאת." היא אמרה לפתע.

"אבל אני כן מתביישת. אני חולה, משוגעת, מ-"

"את מושלמת." היא קטעה אותי וליטפה בעדינות את ראשי.

"הלוואי שיכולת לאהוב אותי. אבל את צריכה ללכת עם הלב שלך, לתת לזאק לזכות בנערה המדהימה הזאת." היא אמרה. עייני התמלאו דמעות התרגשות.

"פיבי." אמרתי בשקט וליטפתי את שיערה הבלונדיני.

בעדינות המירבית הסטתי את שיערה הלח, הצמדתי את שפתיי לשפתיה ונישקתי אותה נשיקה ארוכה ואוהבת.

לא כי הייתי צריכה. כי באותו הרגע באמת אהבתי אותה ורציתי בכל ליבי להעניק לה את אותה נשיקה שידעתי שהיא כל כך רוצה.

"שתי נשיקות בערב אחד, הא?" היא אמרה לאחר ששפתינו נפרדו.

"זה בטח ערב מהנה במיוחד." היא אמרה ופרצתי בצחוק.

"פיבי, כל בחורה שתזכה בך תהיה ברת מזל. ואני תמיד אוהב אותך, באמת ובתמים." אמרתי.

היא נישקה אותי נשיקה נוספת, קצרצרה, על שפתיי וחייכה אליי במתיקות. ואז הלכה משם והותירה אותי עם תחושת חמימות נהדרת.

ועם ידיעה מה הוא הצעד הבא שלי-

ללכת לזאק.

הפרק הקודם		הפרק הבא