טרייסי דמבלדור

הפרק הזה הוא כעבור שנה, טרייסי בשנה השניה והבנים בשנה הרביעית.

תכתבו את דעתכם עליו. 

הפרק הזה הוא כעבור שנה, טרייסי בשנה השנייה והבנים בשנה הרביעית.
תכתבו את דעתכם עליו.

"למה המצב רוח הזה ?" אלכסיס שאלה את טרייסי שהקפיצה כדור ברחבי החדר בעזרת השרביט שלה כשהיא שרועה על המיטה שלה ונועצת מבט בתקרה.
"שום מצב רוח" טרייסי השיבה בעצבנות לאלכסיס השותפה הרביעית לחדר מלבד התאומות מרי וג'ן.
" נו, שוב נפרדת מבלק ?" היא אמרה וקמה ממקומה ליד השולחן והתיישבה לצידה של טרייסי על המיטה.
" לא לא. זה סתם." טרייסי השיבה והמשיכה להקפיץ את הכדור.
אלכסיס נעצה בה מבט חודר והיא הפסיקה עם הכדור. " רנה הזאת מכרכרת ומפלרטטת איתו וזה לא מפריע לו." טרייסי הוציאה במהירות את מה שמעיק עליה.
" נו באמת רנה מאיימת עלייך ? זה ברור שסייריוס מאוהב בך מעל הראש. אתם ביחד כבר שנה ! הוא לא החזיק לפני זה יותר משבועיים !" אלכסיס אמרה.
" אנחנו כל הזמן רבים ונפרדים." טרייסי השיבה.
" אז מה ? לכולם יש את הרגעים האלו. אתם זוג בלתי ניתן להפרדה !"
טרייסי הוציאה אוויר ונאנחה.. האם זה נכון שסיריוס אוהב אוהב אותה ? אולי הם פשוט התרגלו להיות ביחד ? הרי לאחרונה הם פשוט רבים על כל דבר.
" אני אלך לצאת לשאוף אוויר" טרייסי אמרה ועברה לישיבה.
" עכשיו ? אסור לצאת עכשיו כבר אחרי עשר !" אלכסיס מחתה.
" זה אי פעם הפריע לי ?" טרייסי השיבה בזמן שנעלה את הנעלים שלה.

טרייסי הסתובבה במדשאות כשהיא מהרהרת ביחסים שלה עם סיריוס, הרוח הייתה קרה וטרייסי כעסה על עצמה שהיא לא העריכה נכון את מזג האוויר ולבשה חולצה קצרה.
לא היה לה כוח לעלות למעלה להביא משהו חמים יותר אז היא החליטה להתחמם בריצה, היא החלה לרוץ אל האגם השחור עד שהיא הגיעה לאבן מוכרת על שפת האגם בו נהגו הקונדסאים לשבת ולזרוק אבנים לאגם.
טרייסי התיישבה על האבן וצפתה במים של האגם וניסתה להרחיק את המחשבות על סיריוס.
"הי" היא שמעה כעבור רבע שעה קול מוכר. היא הסתובבה וראתה את רמוס עומד מאחוריה ומביט לשמים. " מחר זה שוב קורה" הוא אמר בשקט ובקול מרוחק.
טרייסי הביטה גם היא לשמים וראתה ירח כמעט מלא, מחר רמוס יעבור את ההשתנות ויהפוך לזאב.
"בוא שב" טרייסי הזמינה אותו לשבת והוא התיישב לצידה. כעבור כמה רגעים של שקט רמוס הפר אותו.
"את יודעת, אף פעם לא באמת דיברנו על זה. על מי שאני." הוא אמר.
" כיאלו, את הבנת לבד אחרי כמה חודשים....... לי לא היה אומץ לספר לך" הוא המשיך.
" זה בסדר רמוס, זה משהו ענק זה ברור שלא תשתף בזה איזה תלמידת שנה ראשונה שזה הרגע הגיעה."
" הלוואי והיה לי אומץ כמו לך, טרייסי." רמוס אמר.
" אין לי הרבה אומץ כמו שאתה חושב"
"בטח.." הוא אמר בציניות .
" אם היה לי אומץ הייתי נפרדת מסיריוס" טרייסי אמרה ומיד התחרטה שהיא אמרה את זה. מאיפה זה בא ? סיריוס והיא כבר שנה ומשהו ביחד וכולם מחשיבים אותם לזוג הכי מוצלח בהוגוורטס.. אם הם ייפרדו זה יעורר כזאת סערה.
" מה ?" רמוס אמר בהפתעה.
" תשכח ממה שאמרתי" היא אמרה בחטף וקמה ממקומה והחלה לרוץ לטירה.
רמוס נשאר לשבת והביט בדמותה המתרחקת ובשער הבלונדיני שלה מתנופף ברוח הקרירה.

" תפסיקו כבר להתנשק יחתיכת זוג דביק.. יש לנו פה תכנית לתכנן." ג'יימס אמר בקול סמכותי לטרייסי וסיריוס שהתנשקו כשהם יושבים אחד ליד השני על הדשא ולצידם ג'יימס, רמוס ופיטר.
" אם הייתה מצליח להשיג את האוונס הזאת שלך גם אתה היית ככה." סיריוס אמר לו אך התנתק מחברתו כפי שביקס ג'יימס.
זה היה למוחרת אותו יום ליד האגם וטרייסי החליטה להמשיך להתנהג כרגיל כלפי סיריוס והיא קיוותה שרמוס לא יגלה לו מה שהיא אמרה.
" טוב אז ככה.. הסלית'רנים המקסימים שלנו נעלו את קולי המסכן בשירותים כל הלילה...."
"קולי האדיוט הזה עוד לא למד את הלחש הפשוט 'אלוהמורה ?'" סיריוס התפרץ בחיוך.
" לא. בכל מקרה אנחנו צרכים להחזיר להם מנה אחת שבעתיים. למישהו מכם יש רעיון ?" ג'יימס המשיך.
" תמיד ביום שלישי אחר הצהריים יש להם את הדו קרב שהם מארגנים במועדון שלהם.. לילי סיפרה לי על זה מסנייפ." רמוס אמר.
" נו ו..?" פיטר היה חסר סבלנות.
" הם מביאים כיבוד מהמטבחים. אני מציע שנתגנב למטבחים ונכניס להם חומר משלשל.." רמוס אמר.
" ואי לופין ידידי זה א-ח-ל-ה של רעיון." סיריוס אמר לרמוס וטפח לו על הגב. טרייסי הרגישה דפיקה בלב.. האם רמוס יספר לסיריוס על השיחה שלהם ?
" אני מצטער להפריע לתרעות השמחה שלכם אבל זה הולך להיות מבצע ממש קשה. הגמדונים שומרים על המטבחים כיאלו זה גרינטוס." ג'יימס אמר שוב בקולו הסמכותי.
" קשה זה השם השני שלנו." סיריוס אמר וג'יימס חייך אליו חיוך קנדוסאי מושלם.

בשעה ארבע עמדו חמשת הקונדסאים בתוך ארון מטאטאים שהיה סמוך למטבחים. ג'יימס הסתכל במפה שבידו וטרייסי החזיקה את גלימת ההיעלמות.
" הנה הם יוצאים מהמטבחים..תתכוננו" הודיע ג'יימס .
ארבעת הבנים יצאו מהארון לכיוון התלמידים מסלית'רין שהגיעו בידיים עמוסות בכול טוב.
" מתכוננים לדו קרב השבועי שלכם ?" סיריוס קרא לעברם בלגלוג.
" מה אתם עושים פה ?" קרא אחד הסלית'רנים
" מה שעשיתם אתמול לקולי לא יעבור ככה בלי תגובה." ג'יימס קרא ושלף את שרביטו.
כפי התכנית הסלית'רנים הורידו את המאכלים שלהם לריצפה ושלפו את השרביטים שלהם. טרייסי מיהרה להתקרב לחטיפים כשהיא מכוסה בגלימת ההיעלמות .
בזמן ששני הצדדים החליפו בניהם קללות טרייסי הכניסה לאוכל את החומר המשלשל.
קללה של תלמיד סל'יתרין שגורמת לשיהוקים קולניים פגעה בפיטר והקונדסאים ניצלו זאת כדי להסתלק . גם טרייסי הסתלקה כשהיא שומעת את הסליתרנים מצחקקים על " הניצחון" שלהם ומעמיסים את האוכל שלהם.
טרייסי הגיעה למועדון דקה אחרי הקונדסאים והם החליקו ידיים אחד עם השני.
הם צחקקו קצת על מה שבטח יתחרחש במועדון של סלית'רין בעוד כמה שעות ואז עברו להכין את העבודות שלהם למחר.
" עוד רגע השקיעה.. מוכרח לזוז" רמוס אמר כעבור שעה וחצי.
" אחי, תיזהר שם.. ואל תדאג בקרוב מאוד אנחנו נסיים להכין את השיקוי המזורגג הזה וזה ימנע את ההשתנות שלך. " ג'יימס אמר לו.
" כןן , עוד שבועיים חופשת קריסמס ואני אשיג לנו סוף סוף את העלה הזה מהקדוש מנגו" טרייסי אמרה וחייכיה אל רמוס כדי לעודד אותו.
"אני יודע. תודה חברים ובבקשה אל תתקרבו לצריף.. אני לא שולט במעשיי." רמוס אמר ונעלם בחור של האישה השמנה.
" אני לא בטוח שהשיקוי הזה יעבוד. שהסתובבתי בסימטת נוקטורן שמעתי שהשיקוי הזה רק מקל במעט ולא באמת שווה את ההשקעה שלו." אמר להם ג'יימס .
" אנחנו עובדים עליו יובלות ! זה יעבוד !" פיטר אמר.
" אני חושב שאנחנו צרכים תוכנית ב' .. כדי לא לייאש את לופין" ג'יימס המשיך, מתעלם מדבריו של פיטר.
" בשיעור של מקונגול אתמול היא דיברה על אנימאגוסים ." אמר סיריוס
" בדיוק . זה צריך להיות הפרויקט הבא שלנו." ג'יימס אמר בתרועות הידד.

הפרק הקודם		הפרק הבא