דראקו מתאהב...

"הבנת?" שאלה ריקי, לאחר שהסבירה לי את תכנית הפעולה המדוייקת בערך שבעת אלפים פעם.

"כן, הבנתי את זה עוד בפעם הראשונה" נאנחתי, "זה שאני לא ברייבנקלו לא אומר שאני טיפשה"

ריקי הביטה בי, באותו מבט שתמיד הסתכלה עליי.

מבט עם טיפה התנשאות, אבל חביבות גדולה, "את בסדר" אמרה לי בחיוך, והחלה ללכת משם, בעודה מטילה כישוף.

העניבה של רייבנקלו נהפכה לעניבה של סלית'רין, ואט-אט בגדיה השתנו. השער האדמוני שלה קלע את עצמו לצמה,

וכשהיא הסתובבה לעבר שירן היא נראתה אחרת לגמרי. מישהי חדשה, אין סיכוי שדראקו יזהה אותה.

ועכשיו? לנקמה.

"היי דראקו" אמרה מאיה, והתנהגה כאילו כלום לא קרה אתמול. עיניה עוד היו נפוחות מבכי, אבל היא קשקשה משהו על...

בגד שנהרס? נעל עקב שנשברה? כל פעם התחלף העניין, מה שהיה טיפה חשוד, אבל היכולות השכליות של דראקו...

טוב, הן לא ממש אפשרו לו להבין את זה, וגם העובדה שלא הקשיב לה בכלל.

"אני הולך רגע לשירותים" אמר, ובדיוק כשהסתובב, "אטיוקוס" היא לחשה, וכיוונה את שרביטה לעברו.

הוא קפא במקום, כאילו חטף קללת "שתק" רק שהשוני היה שאט-אט הוא נהפך פסל אבן.

המשך מתישהו!

הפרק הקודם		הפרק הבא