להתגבר

תודה לדריה שביטאה לי!! הפרק ממוקדש לך... D:

פרק חמישי.

כאשר אמילי התעוררה, היא ראתה את המנהלת מיץ', דבר שהפתיע אותה.
היא הייתה עם עיניים אדומות ונפוחות. כאשר אמילי פקחה את עיניה היא הוציאה פלטה אנחת רווחה שהרתיעה את אמילי.
"א... אמילי!" היא פלטה, נדהמת. היא נראתה כאילו עוד שנייה תעטוף את אמילי בזרועותיה ותפרוץ בבכי מר.
"מה קרה לי? למה אני פה? המנהלת מיץ', למה את בוכה? קרה משהו?" הוא פלטה בבת אחת את כל שאלותיה ועצרה כדי לנשום.
"אמילי, יקירתי... את לא יודעת עד כמה דאגתי לך!" אמרה ביפחה חנוקה.
"אמילי, היית חסרת הכרה במשך שלושה ימים," אמרה לבסוף, מוחה דמעה אחרונה,ואז חייכה חיוך עצוב שכזה. "מצאנו אותך ואת סימון ברחוב צדדי. סימון התעורר מיד, אך לא זכר דבר. אבל את..." היא עצרה לרגע, להביט באמילי, ואחר המשיכה. "את לא התעוררת. כל כך דאגתי. את פשוט ישנת. לא שמת לב לעולם. והיה לך מבט כזב על הפנים. מבט של בלבול והפתעה..."
אמילי התפרצה לדבריה. "בסדר. אבל... איך זה קרה?" היא שאלה. המנהלת חייכה חיוך עצוב."איני יודעת. ואולי גם לעולם לא נדע..." ענתה.
"אבל עכשיו, כדאי שתלכי להתרענן. ואז, גשי מייד לאכול משהו."
אמילי רצתה להרגיש מיוחדת. היא החליטה לעשות מעשה נועז. היא החליטה להראות את ה"אושר" הפנימי הזה בצורת הלבוש שלה. ובשפה קלה יותר, היא פשוט החליטה להתגנדר מעט.
היא התקלחה.
זרם המים שוטף את גופה שקלט כל כך הרבה אבק באותם שלושה ימים שבהם שכבה בלי לזוז.
כאשר יצאה, החליטה לבחור לעצמה בגדים פשוטים אך חגיגיים.
כאשר יצאה לבסוף מחדרה היתה לבושה במכנסי ג'ינס צמודים שהגיעו מעט ברכיה.
היא לבשה גופיה לבנה פשוטה ואולסטאר שחורות, ומעל לכל גלימת הוגוורטס, כמו שכל תלמיד חייב ללבוש.
שיערה היה אסוף בקוקו גבוה ושפתיה משוכות בליפסטיק ורדרד. היא הרגישה חופשיה ומשוחררת כאשר תחושת הרעב התחילה להציק לבטנה. היא הלכה לעבר האולם הגדול, מושכת מבטים נדהמים מכל עבר.
לבסוף, כשהגיעה, היא התישבה בצד הקבוע שלה, שתמיד משום מה, היה ריק.
"אמילי!" שמעה מישהו עם קול מוכר צועק את שמה בשמחה. "טוב שחזרת!"
קרא סימון. הוא העלה על שפתיו חיוך שהמיס את כל הבנות שהיו בסביבה.
"מה שלומך?" שאלה אותו.
"אני בסדר," ענה. "אבל מה איתך, אמילי? הכל טוב עכשיו?"
"מובן שטוב!" קראה ולגמה ממיץ הדלעת שלה.
"כאשר אני איתך... הכל טוב." אמרה, חיוך מבוייש מתוח על שפתיה. סימון קרץ.

תגובות בונות יתקבלו בברכה... D:

הפרק הקודם