משושה החורף

ריג'ל לא האמינה שזה קורה לה, מאז הסכימה להעמיד פנים שהיא חברה של סיריוס בלק, הוא לקח את זה ממש ברצינות - מי שהעז לרכל עליה, להתנקל לה או אפילו רק להביט בה - ספג את זעמו של אליל הבנות.
בתמורה ריג'ל הייתה צריכה להיראות טוב - היא החליפה את משקפיה לעדשות מגע, פיזרה את שיערה והתאפרה קצת מהאיפור שהזמינה מחנות הקוסמטיקה בהוגסמיד, היא הרגישה שכולם נועצים בה מבטים, אבל לא מבטי לגלול ובוז,
אלא מבטי התפעלות והערצה - הרי לא כל אחת יכולה לגרום לסיריוס בלק לשמור אמונים רק לה, זה לפחות מה שהם חשבו. סיריוס בלק היה רודף אחריה לכל מקום שאליו הלכה, החזיק בידה - שולח ניצוצות במעלה גופה,
מלטף את לחיה בכל פעם שמישהו הסתכל והביט בה במבט אוהב.
סיריוס בתמורה עבד על הפרויקט כמו שצריך, בפגישה הקודמת שלהם הוא הכין רשימות, גרפים, תרשימים, סקרים ומה לא, ריג'ל כל כך התלהבה מכך שהייתה בטוחה שהם הולכים לקבל קס"מ, ולכן לא היה לה אכפת להמשיך
להעמיד פנים שהיא מושא אהבתו של סיריוס בלק.
כל זה היה טוב ויפה, אך היא לא ציפתה למה שקרה ביום למחרת: ריג'ל הייתה בדרכה לאולם הגדול כדי לאכול ארוחת צהריים, כשלפתע היא הרגישה מישהו מניח את ידיו על מותניה, היא הסתובבה בבהלה וראתה את סיריוס בלק
מביט בה - הם עמדו בכניסה לאולם, כך שכל מי שניכנס לאולם הביט בהם וריג'ל שמה לב להתלחששויות שהיו באולם הגדול מאלו שישבו קרובים לדלת הכניסה.

"היי סיריוס," ענתה ריג'ל, סיריוס היה קרוב מדי לטעמה, אך היא לא אמרה דבר.

סיריוס דחף אותה בעדינות לקיר, כך שגבה נגע בו, היא תחננה למחות אך סיריוס התקרב עליה ולפני שיכלה להגיב הוא הצמיד את שפתיו לשפתיה.
ריג'ל הייתה מודעת להתקאלות שלידם ולהתלחששויות, אך לא היה לה אכפת, לבה פעם בעוצמה עצומה והיא הרגישה שהוא עוד שנייה עומד להתפוצץ, היא הברישה את ידה בשיערו של סיריוס - דבר שרצתה לעשות מאז שראתה
אותו לראשונה, דבר שכל בחורה חולמת לעשות, שיערו היה רח ונעים למגע, סיריוס כנראה פירש את זה באות הסכמה והוא נצמד אליה אפילו יותר, מעביר את ידו על לחייה ובכך שולח מיליון ניצוצות בכל גופה.
רק לאחר כחמש דקות שלמות ריג'ל הבינה מה היא עושה, היא דחפה את סיריוס ממנה בעדינות וברחה מהמקום למרות צעקותיו של סיריוס שקרא לה בחזרה.
ריג'ל נעצרה רק שהייתה בקומה השלישית ורק אז הרשתה לעצמה לעצור ולהתנשף, היא אפילו לא הספיקה להתחיל לחשוב על מה שזה עתה קרה וכבר סיריוס הופיע מולה, מתנשף גם הוא.

"אני מצטער," אמר. "אני לא יודע מה עבר עליי, אני באמת מצטער."

"זה בסדר," ענתה ריג'ל.

"לא, זה לא בסדר," אמר סיריוס. "את הסכמת לעשות לי טובה ואני חציתי גבול."

ריג'ל נשמה עמוק. "כולה נשיקה סיריוס, לא בגיל דיל."

סיריוס מצמץ פעמיים. "אז את מרשה לי להמשיך לנשק אותך ?."

"לא, זה לא מה שאמרתי," אמרה ריג'ל.

"אהה.." אמר סיריוס, ולהפתעתה הרבה של ריג'ל נראה מעט עצוב.

"הכל בסדר ?," שאלה ריג'ל.

סיריוס התנשף בכבדות והתהלך הלוך ושוב גורם לריג'ל סחרחורת.

"לא !" צעק לפתע סיריוס, מבהיל את ריג'ל. "הכל לא בסדר, ההפך מבסדר, מה עשית לי?."

"מה ?" אמרה בהפתעה ריג'ל.

"אני לא מצליח להוציא אותך מהראש שלי," אמר סיריוס. "מהרגע בו רצית שנפסיק לעבוד ביחד, אני פשוט לא מסוגל להפסיק לחשוב עלייך."

"סיריוס -" התחילה בהפתעה ריג'ל.

"חשבתי שזה סתם, אז עשיתי לך מתיחה כמו שאני עושה לכולם," המשיך סיריוס בשלו. "לא חשבתי שתיפגעי מזה, כל כך כאב לי שירחוני אמר לי שבכית, ואז.. אז ביום ההוא שהיית עם השיער פזור, בלי משקפיים, עצובה בגלל
ההתעללות של הבנות - היית כל כך יפה, ושיקרתי, שיקרתי.. שאלת אותי למה אני לא רוצה להיות עם בנות, בהתחלה לא הבנתי, רק עלייך חשבתי, וכשרציתי להעיף אותן - את הראשונה שעלתה לי לראש, לא בגלל שאף אחד לא מכיר
אותך, אלא בגלל שרציתי אותך, ו.. -"

"סיריוס," צעקה ריג'ל נואשות.

סיריוס הסתכל עליה, כמעט בוכה, וריג'ל לא ידעה מאיפה היה לה את האומץ לעשות זאת, אבל היא גם הבינה משהו מהנאום של סיריוס, שגם היא התעלמה מרגשותיה.
היא התקרבה אל סיריוס, מלטפת את לחיו הרטובה מהדמעות שהחלו לרדת ונישקה אותו על שפתיו, סיריוס כרך את זרועותיו על מותניה, מקרב אותה אליו - וריג'ל ידעה שמכאן הכל לא הולך להיות אותו הדבר, חייה כבר לא יהיו בין הצללים,
היא הולכת להיות החברה האמיתית של סיריוס בלק, היחידה שהוא אי פעם שמר לה אמונים.

הפרק הקודם		הפרק הבא