הגיע לו יותר מזה

סנייפ, בגופו הגמלוני של סקורפיו, ישב במשרד המנהלת. שפעם היה שלי, חשב בעצבנות מובהקת. מקונגל, עתויה בפניה חמורות הסבר, רכנה מולו על השולחן העמוס שמפריד בינהם. הארי עמד מאחוריו, ידיו השריריות על משען כיסא נוסף שבחדר.

"אז הוא באמת, כאילו, סנייפ?" שאלה מקונגל את הארי.

"אני ישר פה, יושב מולך," הוא רטן לעומתה.

"הוא הוכיח את זה," מילמל הארי במבוכה והטה את ראשו. "והוא ביקש לדבר איתך..."

"אתה מוזמן להישאר," ענה סנייפ. בקולו הייתה נימה לא ברורה שהארי שייך חלקית לסרקזם.

"כן, אז," אמרה מקונגל ונגעה במשקפייה. "אתה מתכוון לספר לנו איך הדבר הבלתי יאומן הזה קרה?"

"זה פשוט מאד," חלק עליה סנייפ. "אדון האופל חשב שהוא אינו מנוצח בגלל ההורוקסוסים שלו אז הדאגה הבאה שלו הייתה אוכלי המוות, שהם בניגוד אליו יכלו למות. אז הוא בחר את הנאמנים ביותר - בלטקריס ואני - והכניס אותם חלקית בסודו. הוא סיפר לנו שיצר לעצמו הורקסוס ושהוא מצווה עלינו ליצור לעצמנו כדי שנוכל להמשיך לשרת אותו. כמובן ששיתפתי במידע את דמבלדור שסבר שכשאתה - " פנה להארי, "-הרסת את היומן, הורוקסוס נהרס. לא חלמנו שהוא יצר יותר מאחד. בעל מקרה, זה שאני נשארתי בחיים בזכות ההורקסוס רק מוכיח שגם בלטקריס בחיים. והיא תמצא דרך לנקום".

"ולהרוג בדרך כמה שיותר מוגלגים ובוצדמים," הוסיף הארי בפנים קודרות.

הפנים של מקונגל היו חיוורות-לבנות והתמזגו נפלא עם הקיר. קול פתאומי הקפיץ את כולם: "אני מאשר שהכל אמת". זה היה גמבלדור שדיבר דרך זקנו הארוך שבתמונה. "עליכם למצוא דרך לפעול ולעצור אותה."

"ולמצוא לי גוף," מילמל סוורוס במבוכה. "הגוף של סקורפיו לא יעמוד בזה עוד הרבה זמן..."

"איך וולדרמוט יצר לעצמו גוף?" שאלה מקונגל.

"בעזרת כישוף שכלל דם אויב ועצמות ההורים שלו," נזכר הארי בחלחלה.

"נוסח הכישוף נעלם עם מותו," הודיע דמבלדור, לא טורח לספר איך הוא יודע זאת.

"אני מניחה שאתה יכול להשתלט על גופות של חיות," אמרה מקונגל. סנייפ הבזיק לעברה פרצוף חמוץ.

"אפשר, אולי," גימגם הארי. "הרמיוני... יש לה מחקר חדש. משהו על גופות וגופים ואולי זה יעזור. ובכללי, היא חכמה. בטח תיהיה לה עצה. אחרי עניין הגוף נוכל לנסות לאתר לפי המידע שאין לנו את ההורקסוס של בליטקריס."

"טוב. אבל בנתיים, סנייפ, אתה צריך למצוא לך גוף אחר. הילד לא יכול לעמוד בזה." זאת הייתה האמת, גופו של סקרופיו הזיע מרוב קושי בנשיאת נשמתו של סנייפ.

"לאן אכנס?" שאל.

"אתה יכול אליי," נידב הארי בחוסר חשק.

"מעולה. מקונגל, מחקי את זכרונו כשאצא".

היא הינהנה בנוקשות. אלבוס בהה בהם מתמונתו. "אני חושב שיש רק עוד דבר אחד חשוב שעליכם לדעת. מי שיוצר הורקסוס לא מתבגר ולא מת אילולא משמידים את ההורקסוס. כלומר, הוא בן אלמוות..."

הפרק הקודם