נעוריו של אלבוס דמבלדור

אלבוס רץ בכול כוחו עד למדרגות. קרן אחריו, קצת לאט, ונעצרה גם כן. "אני חושב שהוא אצל סרקמיר..." אמר אלבוס "מסכן" "אבל רגע!" אמרה לפתע קרן "מה נעשה כשנגיע לשם? כלומר, לא נצליח להוציא אותו מעונש" אלבוס עצר ליד פינת קיר והציץ לרגע "אנחנו נצליח" הוא אמר והצביעה על המיסדרון בהמשך "אבל יש לנו רק היזדמנות אחת". קרן הציצה גםהיא מעבר לפינה. המנהל ופרופסור סרקמיר עמדו ודיברו, בזמן שהוראס המפוחד ישב על מדרגת אבן. "בואי" אמר אלבוס "ששששש..."מיהר להוסיף כשקרן הלכה ברעש גדול. הם התגנבו מאחורי המבוגרים והפתיעו את הוראס."מה אתם עושי..." "ששש.." אמר שוב אלבוס, וחסם בידו את פיו של הוראס "בואו נעלה לכאן.." "לא!" לחשה קרן בבהלה "אסור לנו לעלות לפה! המנהל אמר" אבל אלבוס כבר משך אותה ואת הוראס, שפיו עוד היה חסום. אלבוס קרן והוראס עמדו באמצע רחבה ענקית. ידו של אלבוס עזבה את הוראס, וזה התחיל לדבר ברצף "מה אתם עושים פה? איך ידעתם שאני כאן? אלבוס, מי זאת?" הוא התנשף, והוסיף "חשבתי שאתה כועס עלי כי לא עזרת לי מול הבריונים האלה". אלבוס לא הסתכל לו בעיניים, הוא עדיין הרגיש אשמה ובדידות מסויימת. "שלום" אמרה קרן והושיטה יד אל הוראס "קוראים לי קרן, אתה הוראס לא?" היא שאלה, הוראס הסמיק כלות. "כ, כן קוראים לי הוראס" הוא אמר, בלי לקחת את ידה המושטת של קרן "את, חברה של אלבוס?" "כן" אמר אלבוס, והוריד את ידה של קרן.

בארוחת הערב נשלח ינשוף לאמא של הוראס על מה שהיה. אלבוס הוראס וקרן ישבו מחוץ לאולם וצחקו. "זה יהיה ממש מצחיק" אמר הוראס "ברגע שהם יגלו שאמא שלי מתה..." ובמקום להתחיל לבכות הוא צחק. קרן ואלבוס השתדלו לצחוק גם, למרות שהידיעה שאמם של אחד מחבריהם מתה, קצת דחתה אותם ממנו. כשנשמעו קולות משק הכנפיים, אלבוס וקרן רצו חזרה לתוך אולם האוכל וחיכו לינשופים. בנתיים הוראס חיכה להם בחוץ.

וואו

חשב הוראס

סוף סוף יש לי חברים אמיתיים

לא

אמר קול שני בראשו

אתה לבד, זוכר?

ומה אם אני לא רוצה להיות לבד?

שאל הקול השני

אז תתמודד

איך?

איך התמודדת עד עכשיו?

מעשית כשזנחו אותך ההורים שלך? וכשהיא מתה?

ואולי...

אבל הוראס אתם את אוזניו, הוא כבר היה פעם במחשבות האלו, והוא שנא אותם. כשקרן ואלבוס חזרו, הוראס ראה שמשהו מיוחד קרה."מה קרה?" שאל, ורץ אל אלבוס וקרן "ממי המיכתב?" אבל קרן משכה אותו הצידה. "זה מאמא של אלבוס" אמרה קרן "הוא צריך לחזור הביתה, אחותו חולה במחלה שאין לה תרופה", הוראס הביט מהר אל אלבוס, חברו עמד, והרטיב את המכתב בדימעותיו.

המשך יבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא