הריב המזויף של אתנה ופוסידון

"אבל לא הסכמת לנו להתחתן", אמר פרסי.

"אני עקבתי אחריכם כמה זמן...", אמר פוסידון במבוכה.

פרסי השתנק ואנבת' נעה באי נוחות.

"הוא בטוח גילה אותנו", לחש פרסי לאנבת'.

אנבת' הנהנה כמעט בלי הרגשה.

"אוקיי, זה לא שיש משהו שאנחנו מסתירים ממך או משהו...", אמר פרסי וניסה להיראות אדיש.

"דווקא נראה לי יש משהו אחד", אמר פוסידון.

"אתה מתכוון לזה שאנחנו עובדים באותו מקום? יש סיכוי שלא ציינו את זה", אמרה אנבת'.

"לא לזה אני מתכוון, אני מתכוון ש - "

"לזה שאנחנו יוצאים לדייט פעם בשבועיים?", זה הדבר היחידי שעלה לפרסי לראש באותו רגע.

אנבת' הסתכלה עליו במין מבט של 'מה זה התרוץ הגרוע הזה.'

פרסי התעלם ממבטה והתמקד ברצפה, כאילו חייו תלויים בזה.

"פרסי, אנבת', אולי תפסיקו? האמת שאני לא כל-כך גאה במה שעשיתי...", אמר פוסידון, נבוך.

"מה עשית?", שאל פרסי באי-נוחות.

"אה... אני ואתנה לא רצינו ש - ", הוא התחיל, אבל אנבת' קטעה אותו.

"אתה ואמא שלי?", שאלה אנבת' בהפתעה.

"כן אנבת', אני ואמא שלך", הוא המשיך, "בסך הכל היו לנו כוונות טובות, זה היה רעיון שלה ל - "

"מה היה רעיון שלה?", היא קטעה אותו שוב.

"לזייף ריב."

"מה?!", צעקו פרסי ואנבת' בו-זמנית, "אתם לא באמת רבתם?"

"אנחנו זייפנו ריב בשביל לבדוק אם אתם באמת אוהבים אחד את השני..."

"אני פשוט לא מאמין!", צעק פרסי, "אתה יודע איך אנחנו הרגשנו? חשבת על זה לרגע?"

"אני באמת מצטער פרסי, אבל זה לא היה רעיון שלי..."

"וכל הזמן הזה סתם ישבתם וצחקתם עלינו?!"

"תשמע פרסי, רק רצינו לעזור", אמר פוסידון בנימה קצת כועסת, "לא רצינו שלאחד מכם ישבר הלב."

"תודה, אבל אנחנו יכולים להסתדר לבד!", קרא פרסי בכעס.

"טוב, אולי נלך לאולימפוס שתצעקו קצת גם על אתנה?", הציע פוסידון.

הם בדיוק התחילו לצאת, אבל אתנה כבר הופיעה בביתם.

"אמא?", קראה אנבת' בכעס, "אתם באמת עשיתם את זה?!"

"אנבת', מתוקה, אני כל-כך מצטערת - ", התחילה אתנה להתנצל אבל אנבת' כבר קטעה אותה.

"אני בכלל לא רוצה לדבר איתך, בוא נלך פרסי."

"חכי שנייה, אנבת'", ניסה פרסי, אבל היא כבר משכה אותו מחוץ לביתם.

"אני לא מאמינה שהם עשו את זה", היא אמרה לו.

"גם אני לא, אבל בסך הכל הם ניסו לעזור."

"צודק, אבל הם לא כל-כך הצליחו, אה?"

"לא, אבל לפחות אנחנו מתחתנים עוד יומיים, נכון?"

"יואו, לגמרי שכחתי מזה!", קראה בלחץ.

"טוב, בואי נסלח להם וזהו", הציע פרסי.

"יאללה", הסכימה אנבת'.

הם נכנסו לביתם, אמרו להוריהם שהם כועסים, אבל בכל זאת סולחים להם.

אתנה ופוסידון שמחו כמובן, כי לא חשבו שהם יסלחו להם כל-כך מהר, אבל מאז למדו לקח:

אף פעם לא להתערב בחיי האהבה של ילדיהם.

אנחנו סולחות לכם שלא כתבתם תגובות בפרק הקודם, אבל אם גם פה לא תכתבו, אז...

כבר נחשוב על משהו.

הפרק הקודם		הפרק הבא