נקודת מבט

האמת? אוכזבתי. אני מפרסמת פרק, אני וחברה שלי משקיעות, כותבות, מעלות רעיונות, ובשביל מי אנחנו עושות את זה? בשבילכם!

ואתם, לא מוכנים לכתוב תגובה, יודעים מה? בסדר. אל תכתבו תגובה מושקעת. אתם יכולים פשוט לכתוב " יפה" או "פאנפיק יפה" או אפילו "פאנפיק מכוער." 

תיכתבו מה שאתם רוצים (אבל לא ספאם או קללות כמובן.) אבל העיקר שתיכתבו.

נתתי מטרה, ולא הצלחתם. טוב. אני בכל זאת מפרסמת פרק למרות שאני יכולה שלא.

די, אני משקיעה. אנחנו משקיעות. תגיבו.

למחרת בערב, דראקו והרמיוני החליטו לראות סרט.

הם בחרו לראות את הסרט "היפה והחיה" בגירסת הלייב-אקשן שיצא לא מזמן.

הם הדלירו את הטלוויזיה המוגלגית שלהם, הזמינו את הסרט והחלו לצפות.

"שחכנו להכין פופקורן!" נזכר דראקו.

"אז לך להכין." ענתה הרמיוני.

"גררר" זעף.

"אתה נשמע כמו פלאפי." צחקה הרמיוני. בהצהרה זו נכנע דראקו והלך להכין פופקורן, בעוד הרמיוני עוצרת את הסרט.

דראקו חזר, ובידיו קערה ענקית של פופקורן. הם המשיכו את הסרט.

כשהגיעו לקטע בו בל רואה את הוורד המכשף, בורחת, החיה מציל אותה, אך נפצע קשה, הרמיוני דיקלמה את השורות של בל:

"אתה חייב לעזור לי. אתה חייב לעמוד."

דראקו נמס בהתמוגגות.

"שווה להיפצע קשה כדי לקבל אותך ככה." ניסה דראקו להישמע רומנטיקן, מה שלא הצליח כל כך.

"אם אתה כל כך רוצה אני יכולה לפצוע אותך קשה." החזירה לו הרמיוני בארסיות מדומה וכיוונה לעברו אגרוף.

"לא! תודה."הוא התכווץ והיא צחקה, מורידה את אגרופה.

כשגברת תיון אמרה לבל שהאדון לא נורא כפי שהוא נראה וסיפרה את סיפורו, הרמיוני נצמדה לדראקו.

"זה ממש כאילו הדמות של החיה נכתבה עלייך.אביך הפך אותך לגרסה מוקטנת שלו, חסר לב, מרושע, קר, לועג, אגרסיבי, ויהיר. הוא לקח ממך את התמימות." לחשה לו. היא עצרה כשראתה דמעות נקוות בעיניו של דראקו. "הכל בסדר?" היא שאלה אותו בדאגה.

"כן. בטח." ענה בקול חנוק, וניגב את דמעותיו. הרמיוני ליטפה אותו והרגיעה אותו.

בשיר EVERMORE, של החיה, דראקו שר עם החיה. הוא התכוון לכל מילה. הוא חשב בזמן השיר על עברו עם הרמיוני. על כמה שאהב אותה ואוהב אותה כיום.

בסוף השיר דראקו שאל את הרמיוני: 

"האם תעזבי אותי ביום מן הימים?"

הרמיוני צחקה וחזרה לראות את הסרט. הם שמעו את השירים, ראו את הקרב בין הכלים ואנשי הכפר, ואת הקרב בין גסטון לחיה.

כשהחיה גסס, התחילה הרמיוני לבכות לתוך כתפו של דראקו, שעל פניו נצצו כמה דמעות.

כאשר הכלים התאבנו, וצ'יפ הקטן הגיע מאוחר מכדי לראות את אימו בחיים עוד פעם, שניהים כבר התפרקו לגמרי.

כשהחיה כבר כמעט מת סופית, הרמיוני לחשה עם בל, בתגובה לשאלתו של דראקו:

"אני לא אעזוב אותך שוב. אני אוהבת אותך."

שהחיה חזר לדמות אדם דראקו והרמיוני התנשקו במקביל לבל ואדם.

כשרקדו את הוולס הסופי, הרמיוני צחקה כאשר לה-פו רקד עם סטנלי.

טוב, חבל שהעולם לא כמו בסרט...

מה אתם אומרים על הפרק? תכתבו לי למטה.

מטרה: שלוש תגובות. 

אם אתם לא מצליחים במטרה אז אני באמת אהיה מאוכזבת.

הפרק הקודם		הפרק הבא