אליס פטרסון, בת זאוס

חזרתי אל ביתן אפולו בחיוך על פניי. חברים חדשים! סוף סוף! ילדי אפרודיטה תמיד דחו אותי מחברים, והיה קורה משהו רק כשוויל ראה את זה, או- הרגשתי טפיחה קלה על הכתף שלי. הרמתי את מבטי וראיתי את מרקו. מרקו, מרקו בן האדס הוא בן החברים המעטים שיש לי, ונמצא בין השלושה- ארבעה אנשים שמבינים אותי בכלל.´היי.´ סימנתי. אני חרשת אילמת, ומתקשרת בעיקר עם שפת הסימנים האמריקאית. ´הי,´ הוא סימן בחזרה. ´ראיתי שדיברת עם אליס.´ עשיתי פרצוף. ´שאליס דיברה איתך,´ הוא מיהר לתקן את עצמו. חייכתי. ´כן. היא אמרה לי שאני יכולה לבוא לביתן שלהם מתי שאני רוצה ושאנחנו נלך להתאמן בקיר טיפוס.´ ´מגניב.´ מרקו סימן והסיט קצוות שיער עורבנית מהעיניים שלו. ´מתי תלכי?´ ´עוד מעט,´ סימנתי ומשכתי בכתפיי ונזכרתי שהוא זה שטפח על הכתף שלי. ´בכל מקרה, מה רצית?´ ´יצאתי מהמרפאה, שכחת?´ הוא גיחך ודחף את הכתף שלי בקלילות בצחוק. ´אני זאת שריפאתי אותך, גאון.´ דחפתי את הכתף שלו בחזרה. הוא חייך, מרוצה מעצמו. ´מה עוד רצית?´ סימנתי, נהיית קצת יותר רצינית. ´לראות מה קורה עם ילדי אפרודיטה.´ הוא נעץ מבט בעיניים הלא תואמות שלי- האחת זהובה, והאחרת ירוקה. הכתפיים שלי נשמטו מיד ומיקדתי את מבטי בקת של שני הפגיונים שלי שנתלו בנדן. מרקו נופף בידו כדי למשוך את תשומת ליבי. כשהרמתי את מבטי בייאוש, הוא נאנח וסימן ´באמת, פ-ר-ת´-ו?´ הוא איית את השם שלי, ´עדיין לא טיפלת בזה?´ הוא הניד בראשו כלא מאמין. נדתי בראשי. ´מצטערת.´ סימנתי. המבט של מרקו נשאר אדיש. הוא החליף נושא. ´ו ג´ ק?´ הוא איית גם את השם הזה. הרגשתי איך אני מסמיקה והידיים שלי רעדו במהלך הסימון. ´הוא עזר לי להתחמק מהמטלות אתמול.´ סימנתי במבוכה. מרקו גיחך וטפח על כתפי. ´בהצלחה עם זה, ילדה.´ סימן, ולפני שיכולתי לומר משהו להגנתי הגענו לפתח הביתן שלי והוא התחמק משם כלא היה. נכנסתי לביתן והתיישבתי על הדרגש שלי באנחה. שלחתי מאחד ממדפי הספרים מעל המיטה ספר עבה בעל כריכה קשה והתחלתי לקרוא בו. מדי פעם כשהרמתי את מבטי שמתי לב שהביתן ריק. פעם אחת קראתי יותר מדי זמן בלי לבדוק, וציפורניים מטופחות טופפו על הספר שלי. ציפורניים מוכרות. הרמתי את הראש ובלעתי רוק. דרו טאנאקה רכנה מעליי בליווי שתיים מה"שפוטות" שלה, השפתיים הנפוחות שלה לובשות חיוך שטני. כיוון שג´ייסון בחר בסוף השבוע הזה להיות במחנה יופיטר, פייפר עפה איתו וכמובן שמינתה בלית ברירה את דרו כמדריכה זמנית עד שהיא תחזור, ודרו כמובן ניצלה את זה כדי להיטפל אליי. ייחלתי כבר שהסוף שבוע יעבור כמה שיותר מהר, אבל נראה שהוא עושה דווקא. "לבד שוב, מה?" דרו  גיחכה אליי ובחנה את ההשתקפות שלה בפיגיון. החברות שלה צחקקו מאחוריה. נשארתי מרותקת לדרגש שלי וצפיתי בה באימה, מנסה להתכווץ כדי שלא תוכל להבחין בי, ללא הצלחה בדבר. "את לא מתחמקת לשום מקום." דרו אמרה והתקדמה אליי והחלה לחתוך את הזרוע שלי עם הפגיון שלה. הדם טפטף בשצף במורד הזרוע שלי, מכתים את הספר בשלוליות דם שמרחו את הדיו. אם הייתי יכולה לצרוח בכאב, תאמינו לי- הייתי צורחת. רגע לפני שהראייה שלי החשיכה ראיתי מישהי נכנסת בדלת. זיהיתי את השיער הבלונדיני של אליס. היא הבחינה בי ורצה לעזור, אבל מאוחר מידי. הראייה שלי החשיכה ונשארתי שרועה על הדרגש שלי, דם מהחתכים שלי בידיים מכסה את הסביבה הקרובה אליי. 

הפרק הקודם		הפרק הבא