מלכת הנחשים

"טיפשים", סינן סלאזר מבין שיניו, כאשר פרצופו מהדהד בתוך האש.

"זה כל כך כיף, אתה מבין?", סאם אמרה ונעמדה, "לעבוד על כולם, לגרום להם לאהוב אותנו בצורה בלתי מוסברת כדי שנרצח אותם אחרי זה בדם קר, או, אני אוהבת את זה!", הוסיפה.

היא התיישבה על המיטה והארי מאחורייה ליטף את גבה בעדינות. היא חייכה.

"זה פשוט מדהים כמה פתטים הם", הוסיפה לבסוף.

"טוב, אז איך הולך לכם חוץ מזה?", הוא שאל.

"מעולה, מסכסכים בלי סוף, המשחק שלנו הוא פשוט נהדר! היום היה ריב מכות בין גריפינדור להאריסון, כמובן שהארי ניצח. גריפנדור היה כל כך מבולבל והרוס, זה היה משעשע, חבל שפיספסת".

"מסכים הוד מעלתך, אמנם אותו מניע הכעס, אבל נקמת דם היא חזקה יותר".

סלאזר מחא כפיים. "כל הכבוד ילדים, זה מאוד מספק", אמר וחייך, "תצטרכו את את עזרת הצבא בשלב מסוים?", הוסיף.

"כנראה שלא, אבא, אנחנו מתכננים הפיכה שקטה, לא גראנדיוזית, קטנה".

"טוב, בהצלחה, תשלחו מכתב הלאה", הוא אמר ופניו נעלמו מהלהבות.

סאם חזרה למיטה והארי התיישב לידה.

"אוף, זה יותר מסובך ממה שחשבתי", היא אמרה לו בשקט והניחה את ראשה על כתפו ועצמה עיניה.

הוא עטף אותה בידיו וחיבק אותה בחוזקה.

היא הרימה את מבטה אליו וחייכה, הוא החזיר מבט וחייך גם הוא. הוא נשק לראשה ושיחרר.

"טוב, כבר מאוחר, צריך לישון", אמר וקם מהמיטה.

"לא!", היא קראה והוא הסתובב, "תישאר כאן".

הוא פשט את מכנסיו והיא החליפה לפיג'מה.

הם נכנסו שניהם מתחת לשמיכה והביטו אחד בשניה למשך המון זמן.

"אני אוהבת אותך", היא אמרה אחרי דקות ארוכות של שתיקה.

"גם אני אוהב אותך", הוא השיב והם חייכו.

היא התהפכה לצד השני והתכנסה לתוך ידיו, וככה הם נרדמו.

סאם והארי נכנסו יד ביד לאולם הגדול לארוחת הבוקר. עיניים נישאו אליהם בעוד שני המאוהבים עברו את השולחנות והתיישבו בסוף שולחן סלית'רין.

הוא לחש לה משפט לאוזנה, נשק ללחייה ועזב את השולחן.

גאווין, הומר והלנה ניצלו את ההזדמנות והתיישבו לידה.

"למה דווקא אותו?", גאווין שאל פתאום.

"למה אכפת לך?", סאם החזירה לו, "אתה מקנא?".

"לא, הוא לא", הלנה ענתה במקומו, "פשוט זה קצת שוק, את אמרת לנו שהוא החבר הכי טוב שלך, איך הוא פתאום החבר שלך?".

"דברים קורים, ניסים קיימים ובום אנחנו זוג", היא ענתה באדישות.

"את קוראת לזה נס?", הומר שאל.

"כן, איך עוד אפשר לקרוא לזה?".

"צירוף מקרים...", גאווין מלמל.

הארי חזר מהר לשולחן עם קופסת מתנה קטנה בידו.

"תראה, הומר, הלנה וגאווין רצו לשאול אותי שאלות עלינו, רוצה להצטרף לתענוג?", סאם אמרה בקלילות.

"פחות", הארי אמר, "את האמת, אני צריך אותך לבד רגע, אכפת לכם?", הוא פנה אל השלשה והם קמו והלכו לשולחן השכן.

הארי שם את הקופסה על השולחן, "בשבילך, סאם".

היא פתחה את הקופסה וגילתה שם שרשרת לב שקו המתאר הוא נחש המקיף את עצמו.

"אמרנו שהקופסה תהיה ריקה בשביל התרגיל!", היא צחקה, "לא היית צריך".

"רציתי באמת להביא לך משהו", הוא הרים את השרשרת והניח אותה על צווארה החיוור, "חוץ מזה, זה לא נראה אמין עם קופסה ריקה", הוסיף בלחישה לאוזנה.

היא הסתובבה ונשקה על שפתיו.

גאווין בהה בגועל על המתרחש.

"חנפן", פלט ועיקם את אפו, "אני לא מבין מה היא מוצאת בו".

"דבר ראשון הוא לא קנאי אובססיבי", הלנה אמרה בקרירות, "דבר שני הוא מושלם".

"הוא לא מושלם!", גאווין מחה, "הוא נראה בסדר, והוא נחמד בערך, ורק קצת מצחיק, אבל אני יותר ממנו בכל מובן! אני יותר טוב", הוא הוסיף.

"כן, משהו כזה", הומר אמר בעייפות.

"אויש נו!", גאווין הרביץ ליד של הומר, "היא לא מגיעה לו, היא רמה מעליו, מגיע לה מישהו טוב יותר, שאכפת לו ממנה, מישהו-".

"כמוך? כאילו שאתה יותר טוב ממנו", הלנה קטעה אותו, וכמה ילדות מאחוריהם צחקו.

"מה מצחיק כל כך?", גאווין פנה אליהן בגועל.

"שמעתי שהם בכלל מזייפים את הכל בשביל תשומת לב", אחת מהן אמרה.

"אולי יש לך עוד סיכוי", אחרת השלימה אותה.

"נו, אז לך אלייה!", אמרה השלישית.

גאווין חייך ונשך את שפתיו.

זה יהיה גאוני.

טוב היי

אממ לא התחברתי כבר הרבה זמן, אז היום אני מעדכנת קצת לפני שאני ממש אפרוש בסופו של דבר

רק מזכירה שאני ממש צריכה לשנות כיונוי אז בבקשה תתרמו לי כסף כי אני הומלס.

הפרק מוקדש למאמא אהובתי בואי נלך לראות מלך האריות השבוע בסנטר

xoxo, Happy

הפרק הקודם		הפרק הבא