מלחמת הבתים

אני חוזר שוב שיש פרקים קצרים כי זה מחולק בד"כ לפי ימים.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 הארי התעורר על מיטתו בבית החולים על שם הקדוש מנגו ודבר ראשון ראה את ג'יני.

"ג'יני."

ג'יני זינקה באושר אל המיטה

"ג'יני. מה הוא הספיק לעולל?"

פניה של ג'יני התכרכמו.
"מה זה משנה עכשיו הארי? אחר כך."

"לא!"
הארי היה החלטי.

"אני צריך לדעת!"

ג'יני נאנחה

"טוב אז מאז שהתעלפת לפני שבועיים הספיקו כבר קרוב למאה מוגלגים להעלם מבתיהם והיו עשרים רציחות אלמוניות. ההילאים עושים ככל יכולתם ואזקבאן מתחיל שוב להתמלא אבל גם במהלך קרב נרצחו עשרה הילאים!"

הארי נאנח והתרומם למצב ישיבה.

"איפה האבן?"

"אבן האוב?"

"כן א... איך את יודעת מה זה?"

ג'יני ענתה במילה אחת
"הרמיוני"
והמשיכה "האבן בטוחה בגרינגווטס."

"מצויין אני הולך לשם מייד!"
הוא קם ממיטתו מתעלם מתחינותיה של ג'יני, נטל את שרביטו והתעתק.

הוא צץ בכניסה לבנק.
בהנפת שרביט על גופו התחלפו בגדי המאושפז בבגדים רשמיים.
וכך, לבוש בחולצה לבנבנה, מעוטר בעניבת כסף וחנוט בגלימה שחורה אדמדמה עם תג זיהוי כראש מחלקת ההילאים הארי נכנס לגרינגווטס.
הגובלינים נדו לו בראשם. הם כיבדו אותו מאד.
הוא ניגש אל סוף האולם וניגש לגובלין.

"שלום אני הארי פוטר באתי לקחת את מה שמוצפן אצלי בכספת."

הגובלין הוביל אותו אל הכספת ופתח אותה בעזרת שריטת הדלת, הארי  נטל את האבן והלך.

הוא נכנס אל ביתו, ליטף את עדת הזאטוטים שקיפצו עליו וניתרו על ברכיו.
ג'יני שמרה באותו יום על חמשת ילדי השכנים.

הארי ניגש אל פינה נסתרת בחדר השירות.
בעזרת סיסמא מסובכת, רצף קסמים וטביעת אצבע, הוא נכנס אל תוך כספת קטנה שהיה עליה קסם הגדלת חלל.
הוא הגיע לפינה נסתרת בכספת, ופתח שם כספת נוספת, נכנס לתוכה והצפין בה את האבן.
הוא יצא חזרה אל סלון הבית וקרס על הספה לצד אשתו.

"משהו איום הולך להתרחש! וולדמורט רוצה להשמיד את הוגוורטס ולשלוט בעולם. אני חייב לפעול."

הוא לחש לג'יני.

"אני חייב למצוא דרך לעצור אותו!"

הפרק הקודם		הפרק הבא