הקללה

וולדמורט צחק, ואז פניו הרצינו, והחווירו (אם זה היה בכלל אפשרי)

"נו," אמר לבסוף וולדמורט "נראה אותך"

לילי עמדה ולא זזה

"הינה, רואה?" שאל אותה וולדמורט, "את חעולם לא תעזי"

לילי לפתע טיפסה על הפסל האבן הענק שיהיה שם, ואמרה, "אני כן, ומי שרק ירמוז שאני לא, הוא פחדן" היא עמדה על קצות עצבעותייה ולאט לאט שיחררה את ג'יימס מהחבל.

ג'יימס נפל על הריצפה. לילי ירדה כדי לעזור לו.

"לאאאא!!!!!" צווח וולדמורט, ומרוב הצווחה שלו הפסל כמעט נפל.

"הלודר" אמרה לפתע אלכסיס, שנראה שכולם שכחו ממנה, "אולי כדאי שנלך" היא לקחה אותו לחשכה, והם נעלמו, כלא היו.

"לילי!" ג'יימס חיבק את לילי חזק "הצלת אותי"

היא חייכה, "מה עוד הייתה מצפה ממני לעשות?"

ג'יימס הביט בה בהערצה, ואז, משום מקום, הוא התקרב אליה, וקירב את שפתיו אל שלה.

שפתיו חיבקו בחוזקה את שפתייה של לילי.

אחרי שהם חזרו להוגוהורטס, הכל חזר ליהיות רגיל.

היוששש הפרק הבא יהיה אחרי בערך 12 שנה, שלילי וג'יימס כבר מבוגרים יותר:) 

הפרק הקודם		הפרק הבא