אסטוריה כבר לא היסטוריה

אוקיי לפני שאתה שופט אותי..

אני בכלל לא אוהב את גרינגארס, וכבר נמאס לי לחזור על זה.

אז הנה הסיבות (לא תירוצים, סיבות)

יש לי מצפון, בניגוד למה שחושבים עליי...

חוץ מזה עם בוגדת הדם הזאת הולכת להיות גיסה שלי (הצילו!)

אין סיכוי שאני יכול לתת לה להיות מסולקת מבית הספר

אהמ אהמ דראקו? למה איחרת? שמעתי את הקול של אמברידג'

סתם טילתי שיקרתי והתיישבתי

ואז בלה בלה בלה פרצנו לחדר הנחיצות (זה חתיכת חדר מגניב)

ואני מקווה מאוד (מאוד מאוד) שפוטר וחבריו יסולוקו מבית הספר

מה זאת אומרת למה?

אני פשוט מתעב אותם

טוב ביי להיום

דראקו מאלפוי

נ''ב

נשבעתי לעולם לא לעשות אימפריוס על אנשים

אני אשתדל לקיים את ההבטחה

----------------------------------------------------------------------------

''אבא?'' שאל סקרופיוס בגיחוך קל

''כן סקרופיו-'' אמר דראקו בעודו מסדר את הבית

''אתה באמת כתבת את השטויות האלו?'' המשיך סקרופיוס לגחך 

'אהה'' הינהנן דראקו

''וככה הכרת את אימא?'' הוא שאל בחוסר אמון

דראקו התעלם ממנו

''אבא?''

''מה סקרופיו?''

''אני יכול ללכת לאלבוס?'

''תחזור מוקדם ותשטוף ידיים שלא תדביק את אימא בצינון'' אמר דראקו 

''כן אבא אני מודע למצב הבריאותי של אימא'' רטן סקרופיו

''להתראותד'' אמר דראקו

''אבא תספר לי איך התאהבת באימא?'' שאל סקרופיוס

''כשתחזור'' נופף לו דראקו לשלום

''דראקו'' הוא שמע קול חלוש מחדר השינה ''תקרא בבקשה לסקרופיו, הוא חייב לדעת''

''כן יקירה'' דראקו נישק לראשה הקודח ומיד חזרע בנו

''אז סקרופיו-'' התחילה אסטוריה לדבר חלושות ''הכל התחיל כאשר...''

המשך יבוא...

אהה ואני יודעת שזה פרק סופר מוזר

מה לעשות?

אשמח לתגובות

הפרק הקודם		הפרק הבא