חברים

לאט - לאט ג'יימס למד לקבל את המציאות המרה וסיריוס חזר לעשן.

חג המולד הגיע ואיתו רכבת האקספרס.

הפעם כל הקונדסאים עלו עליה-

פיטר ורמוס לבייתם וסיריוס וג'יימס לביתו אל הפוטרים.

יופימיה, אימו של ג'יימס, קיבלה את פניהם בחום.

הם אחזו ביידיה והתעתקו לאחוזת פוטר המפוארת.

הכל היה מושלם.

הבית קושט, האוכל היה טעים.

בסביבות חצות, לאחר שבע משחקים של טאקי מתפוצץ,

גם ג'יימס וסיריוס פרשו למיטות.

סיריוס נשכב על המיטה בעייפות,

עפעפיו נעצמות.

...

"ילד מגעיל-

איך אתה מעז לטמא כך את בית אבותי-

בתמונות של בוצדמים מטונפים- יא חתיכת בוגד דם חצוף-

קרושיו!"

...

סיריוס התעורר בבת אחת, מתנשף וזיעה ניכרת על פניו.

הוא הרגיש שהוא לא יכול עוד,

ולמרות שהבטיח לעצמו שלא יעשה את זה אצל הפוטרים הוא הוציא סיגריה,

נושם באיטיות את העשן המרגיע ומכשף את הדלת שלא יריחו את הריח.

לפתע הדלת נפתחה.

הוא הוציא את שרביטו במהירות אך הוריד אותו כשראה את יופימיה בפתח.

"סיריוס..." היא נאנחה ורכנה מולו. "אתה בסדר?"

היא ליטפה את פניו כשפתאום שמה לב למה שאחד באצבעותיו.

היא התחילה להתנשף בכבדות.

"אהה... גברת פוטר?", הוא הביט בפנייה החיוורות בדאגה.

"סיריוס- אתה, אתה מעשן?"

"אהה- כן. אבל- אבל קצת.." הוא גימגם.

"אל תעשה את זה שוב."

היא כיבתה את הסיגריה והשליכה אותו אל האח.

"בבקשה?", לחשה, דימעה קטנה מבצבצת מעינייה.

צרחה פילחה את השקט ושניהם נעמדו בבת אחת.

יופימיה שלפה את שרביטה ויצאה בריצה אל המסדרון,

יורדת במדרגות ויוצאת לבחוץ.

שם נעצרה.

פלימונט, סיריוס וג'יימס יצאו אחריה.

דלת הכניסה פתוחה.

ארבעתם עומדים בפתח,

צופים בהלם באות האפל שריחף מעל הבית מימול.

הפרק הקודם		הפרק הבא